תהליכים המתבצעים מול משרד הפנים הישראלי הם לעתים תהליכים ממושכים הדורשים עבודת תרגום נוטריוני מרובה. תרגום תעודות נוטריוניות מאוקראינית לעברית לקבלת מעמד במשרד המשפטים הוא תהליך ממושך הנדרש מכל מי שמבקש לקבל מעמד של תושב קבע בארץ. התהליך מורכב עוד יותר כאשר מדובר בזוגיות ונישואין שם יש להוכיח לא רק את הרצון להשתקע בארץ ואת הרקע שהיה בארץ המוצא אלא גם להציג הוכחות לקיומו של קשר זוגי אמיתי שאינו קשור לרצון ההגירה לישראל.

מצבן של כלות אוקראיניות

המצב הכלכלי והמדיני הקשה הקיים באוקראינה מביאה רבות למצב בו הן מחפשות מדינה להגר אליה. אחת האפשרויות היא דרך נישואין עם אזרח מדינה אחרת וקבלת אזרחות זרה דרך הנישואין. המצב בארץ הנוגע לנושא זה סבוך. במידה ומדובר בכלה שאינה יהודייה, היא למעשה הופכת תלויה לחלוטין בחסדיו של הגבר הישראלי שאיתו התחתנה. במידה והם יחליטו לפרק את החבילה, יעמדו לרשותה שלושים יום לעזוב את הארץ, ללא מעמד וללא זכויות. ישנם מקרים בהם המדינה מוכנה לשקול פתרונות חליפיים כגון המשך תהליך קבלת המעמד בארץ אך זה מתקיים רק במצבים קיצוניים של אלימות פיזית מוכחת כלפי האישה.

במקרים החיובים הקיימים, מדובר במצב שבו בני זוג מוצאים אחד את השנייה ומחליטים לשתף את חייהם בארץ, ובתקווה גם למצוא רגשות זה לזו. במקרים אלו, התהליך שאותו עובר בן הזוג שהגיע מאוקראינה (לרב נשים) לא יקטע ויסתיים בקבלת מעמד של תושב קבע, או אפילו קבלת אזרחות במידה ומתבצע גיור במקביל.

תהליך קבלת מעמד במשרד הפנים הוא לא תהליך קצר או פשוט והוא נמשך מספר שנים. מדי תקופה, הזכויות המגיעות למי שמנסה להשיג מעמד של תושב קבע בארץ גדלות. בתחילה מדובר על הזכות לקבלת טיפול רפואי ובסופו גם מגיעות זכויות סוציאליות. במידה וקיים גיור והתאזרחות, אזי גם תינתן זכות ההצבעה לכנסת ולעיריות.

אילו מסמכים נדרשים על מנת לקבל מעמד במשרד הפנים?

משרד הפנים לא הופך את חייהם של מבקשי המעמד האזרחי בארץ לקלים והם נדרשים להציג מסמכים ותעודות רבות. התעודות הבסיסיות אותן ידרשו להציג בפני משרד הפנים כוללים תעודת לידה, דרכון, תעודה יושר, תעודות המעידות על השכלה ומקצוע ותעודות המעידות על המצב המשפחתי של מבקש הבקשה. במרבית המקרים תעודות אלו מונפקות באוקראינה בשפה האוקראינית. גם אם יש במקרה פקיד במשרד הפנים אשר דובר אוקראינית, למשרד הפנים אסור לקבל תעודות ומסמכים בשפה זו אלא הם נדרשים לעבור תהליך של תרגום נוטריוני מהשפה האוקראינית לשפה העברית. רק לאחר תרגום נוטריוני וקבלת אישור נוטריוני על נכונות התרגום ניתן יהיה להציג את המסמכים בפני פקידי משרד הפנים על מנת שישמשו את המבקש בתהליך הבקשה והוכחת כוונותיו.

לא רק תעודות רשמיות יש לתרגם בתרגום נוטריוני מאוקראינית לעברית בתהליך הסדרת המעמד מול משרד הפנים אלא כל מסמך שהוא. גם אם מדובר, לדוגמה, במכתב שנשלח על ידי בני משפחה או חברים אשר כולל התייחסות לבני הזוג, לקשר בינם ועדות לכך שמתקיים קשר זוגי אמיתי בניהם – יהיה צורך לתרגם את המכתב מהשפה האוקראינית לשפה העברית בתרגום נוטריוני. ההבדל העיקרי בין שני סוגי המסמכים הוא כי עבור תעודות רשמיות המונפקות על ידי הממשל האוקראיני יידרש אימות נוסף – חותמת אפוסטיל של משרד החוץ האוקראיני, אותה ניתן לקבל באוקראינה עצמה.

האם מספיק תרגום פשוט למסמכים הנדרשים על ידי משרד הפנים להסדרת מעמד?

התשובה הפשוטה לשאלה הזו היא – לא. כל מסמך המוגש לפקידי משרד הפנים אליו להיות כתוב בעברית. אם המסמך נכתב בעברית במקור הדבר אינו בעייתי ואם המסמך מתורגם משפה זרה התרגום של המסמך חייב להיות תרגום נוטריוני, קרי עליו להיות מתורגם על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתורגמים אחרים ובלבד שהנוטריון עצמו דובר אוקראינית ויכול להנפיק אישור רשמי על נכונות התרגום.

שיטה נוספת שלעתים מיושמת בתרגום מסמכים מאוקראינית לעברית היא תרגום על ידי מתורגמן מקצועי אליו ניתן להוסיף אישור נוטריוני של הצהרת מתרגם. חשוב לבחור בנוטריון דובר אוקראינית ולקבל את האישור הראשון – אישור נכונות תרגום ולא אישור מהסוג השני בו הנוטריון כותב במפורש על גבי האישור שאין בו משום אישור על נכונות התרגום כלל אלא רק קבלת תצהיר משפטי מתורגמן שאומר, בסופו של דבר –"סמוך על סמוך, הכל בסדר". תרגום שכזה אולי מספיק לתרגומים שאינם נדרשים לביצוע פעולות יומיומיות שאין להן משמעות משפטית או מדינית, אך הוא אינו תרגום מקובל על משרד הפנים הישראלי תמיד. אולי במקרה תזכו ליפול בדיוק על הפקיד היחיד שיהיה מוכן לקבל אישור הצהרת מתרגם במקום אישור נכונות התרגום אך אין לכך שום ערבות.

חותמת אפוסטיל

כאשר מדובר על קבלת תעודות רשמיות על ידי משרד הפנים, תעודות אשר הוצאו באוקראינה, יש להקפיד להחתים אותן בחותמת אפוסטיל עוד לפני ההגעה לארץ ישראל. חותמת אפוסטיל היא דרך מקובלת בינלאומית לאשר כי תעודות שהונפקו במדינה מסוימת בעולם הן אכן תעודות רשמיות ומקובלות שהוצאו על ידי אותה המדינה. ישנן אמנם מדינות אשר עדיין אינן חתומות על האמנת האג 1961 אך מספרן הולך ומתמעט ואוקראינה אינה אחת ממדינות אלו. על מנת לתקף תעודות שהונפקו במדינות אחרות שאינן חתומות על האמנת האג 1961 ישנן דרכים חליפיות הקיימות שלרב עוברות הן במשרד החוץ של אותה המדינה והן בשגרירות ישראל הנמצאת  באותה המדינה. במידה ואחת התעודות הונפקה שלא באוקראינה צ(לדוגמה מי שנולד במדינה אחרת והוריו היגרו לאוקראינה עוד כאשר היה תינוק) – יש לדאוג לחותמת אפוסטיל מהמדינה בה האדם נולד, תרגום ואישור נוטריוני עבור נכונות התרגום מהשפה בה התעודה כתובה, גם אם התעודה כתובה בשפה שאינה אוקראינית. זו אחת הסיבות שכדאי לבחור בנוטריון הדובר שפות רבות.