ישראלים אוהבים לטייל בעולם, לעתים גם לתקופות ארוכות. ישראלים נוסעים ללמוד ברחבי העולם, לעבוד במקומות שונים בעולם. במקביל, רבים מגיעים למדינת ישראל – עושים "עלייה", באים ללמוד בארץ, או לעבוד כעובדים זרים. כל מעבר כזה מחייב התנהלות אל מול משרד הפנים וההגירה של ישראל עבור אלו שבאים מחוץ למדינה אל הארץ, ומול אלו של המדינות הזרות עבור הישראלים הבאים לגור, ללמוד או לעבוד בתחומם.

לכאורה, כל תרגום יכול להיות קביל, אך כאשר מדובר על מסמכים רשמיים, תעודות או מסמכים שמיועדים לגורמים מדיניים או גורמים רשמיים אחרים – התרגום הקביל הוא תרגום נוטריוני.

מה הוא נוטריון?

נוטריון הוא עורך דין בעל ניסיון רב שהוסמך על ידי המדינה לשמש מעיין שלוחה של בית המשפט והמדינה. כאשר נוטריון מתרגם תרגום נוטריוני, הוא למעשה נותן אישור מטעם מדינת ישראל כי התרגום נאמן למקור ואפשר להשתמש בתרגום המסמך או התעודה באותו אופן כאילו היו מציגים את התעודה או המסמך המקוריים.

לנוטריון יש סמכויות נוספות מעבר לסמכויות תרגום נוטריוני. נוטריון רשאי גם לאשר צוואות כאילו היה בית משפט או רשם הצוואות, לאמת הסכמי ממון טרום נישואין, לאמת חתימות דוגמת ייפוי כח בלתי חוזרים, כאלו שיש לחתום עליהן עבור הבנק כאשר לוקחים הלוואת משכנתא, לאשר צילומים של מסמכים ותעודות ומספר סמכויות נוספות. סמכויות הנוטריון עוסקות באישור מסמכים בעלי משמעות חוקית ומשפטית.

דוגמאות לצורך בתרגום נוטריוני למסמכים לשפה העברית ומהשפה העברית

ישנם מצבים רבים שבהם יש צורך בתרגום נוטריוני למסמכים ולתעודות לשפה העברית ומהשפה העברית, הרי מספר דוגמאות למצבים ולסוגי המסמכים שאותם יכול להיות צורך בתרגום נוטריוני:

• תרגום מכתב לשפה העברית – כיום בעולם, לא כל הזוגות הם בני אותה המדינה. כאשר ישראלי או ישראלית פוגשים את בני זוגם בחו"ל, לא תמיד בני הזוג העתידיים הם ישראלים, ולעתים גם אינם יהודים. במידה ובני הזוג ירצו למסד את הקשר בינם וירצו להמשיך להתגורר ביחד בישראל – יהיה צורך להסדיר את הסטאטוס האזרחי של בן הזוג שאינו ישראלי אל מול משרד הפנים. מדובר בתהליך ארוך במיוחד שנמשך מספר שנים. במהלך תקופה זו יהיה על בני הזוג לתרגם מסמכים רבים לשפה העברית – מסמכים שמוכיחים את התאקלמות בן הזוג בארץ וגם מסמכים שמוכיחים את הקשר הזוגי בין בני הזוג. מכתב מחברים שבו הקשר הזוגי שבינם מוזכר יכול לשמש ראייה עבור משרד הפנים וכמו כל מסמך שיש להגיש למשרד הפנים – יש לתרגם אותו בתרגום נוטריוני לשפה העברית.
• תרגום חוזה עסקי מהשפה העברית – אם ישראלי נכנס לשותפות עסקית עם איש עסקים שאינו ישראלי, גם אם החוזה בינם נכתב ונחתם בשפה העברית ייתכן בהחלט שהשותף העסקי שאינו ישראלי ירצה לקבל את החוזה העסקי מתורגם לשפה שאוה הוא מדבר על בוריה. גם תרגום כזה יש לבצע כתרגום נוטריוני על מנת שלחוזה המתורגם יהיה תוקף משפטי בכל מדינה זרה בה איש העסקים שאינו ישראלי גר.
• תרגום תמצית רישום של משרדי האוכלוסין וההגירה מעברית – זוגות רבים שמעוניינים להינשא, אינם יכולים או שאינם רוצים לעשות זאת בארץ. זוגות חד מיניים, זוגות ששני בני הזוג אינם משתייכים לאותה הדת או זוגות שהרבנות אינה מכירה ביהדות של אחד מבני הזוג או ביהדותם של שני בני הזוג אינם מורשים להינשא בארץ. זוגות אחרים מעוניינים להינשא בנישואים אזרחיים ולא דתיים – נישואים שאינם אפשריים בארץ ישראל. על מנת להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, יהיה לתרגם את מסמך תמצית הרישום של משרד האוכלוסין וההגירה לשפה הנדרשת במדינה שבה ירצו להינשא. על התרגום להיות תרגום נוטריוני חתום בחותמת אפוסטיל כנדרש. תמצית רישום של משרד האוכלוסין וההגירה הוא מסמך המאשר מה הסטאטוס המשפחתי של כל אחד מבני הזוג ולמעשה מסמך המאשר למדינה שבה יינשאו כי הם פנויים להינשא אחד לשני.
• תרגום תעודת יושר של המשטרה לשפה זרה – ישנן מדינות המאפשרות לישראלים לקבל אזרחות בהן בתנאים מסוימים. לדוגמה רומניה מאפשרת למי שאחד מהוריו או הורי הוריו נולד באיזור שהיה תחת שלטון רומני בתקופת לידתו לקבל אזרחות רומנית, ספרד מאפשרת לצאצאי מגורשי ספרד לקבל אזרחות ספרדית וכדומה. לעתים הצורך בקבלת דרכון זר הוא לאחר הגירה למדינה אחרת – ברב המקרים הללו, אחד המסמכים אותם יש להגיש למדינה בה מעוניינים לקבל אזרחות תעודת יושר של המשטרה, ולפני שניתן להגיש תעודה זו למדינה זרה יש צורך לתרגם את התעודה בתרגום נוטריוני לשפת המדינה שבה התהליך מתבצע.
• תרגום תעודת נישואין לשפה העברית – בין אם זוג החליט להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל או שזוג עשה עלייה והגיע נשוי ממדינה זרה, לפני שניתן יהיה לרשום אותם כזוג נשוי במשרד הפנים יש צורך לתרגם את תעודת הנישואין שבידם בתרגום נוטריוני לעברית.

חותמת אפוסטיל ומתי היא נדרשת?

כאשר מסמך מיועד למדינה זרה מתורגם בתרגום נוטריוני לאותה הפשה, הדבר מקנה לתרגום תוקף חוקי ומשפטי כאילו היה התעודה המקורית עצמה – בארץ. על מנת שהתרגום יהיה תקף גם בחו"ל או עבור מדינות זרות, גם אם מדובר בשגרירויות שלהן בארץ – יש צורך לאמת מול משרד הפנים את סמכותו של הנוטריון לתת אישורים כאלו מטעם המדינה.

מרבית המדינות חתומות על האמנת האג 1961 והן יקבלו את חותמות האפוסטיל של משרד המשפטים ככאלו אשר נותנות תוקף בינלאומי לתרגום. ישנן מדינות שידרשו את תיקוף התעודות המקוריות בנוסף – תיקוף שניתן לבצע במשרד החוץ בירושלים וביתר משרדי הממשלה על פי אופי התעודה. מדינה אשר אינה חתומה על האמנת האג 1961 תדרוש הליך אימות ארוך וסבוך יותר עבור המסמכים המתורגמים על ידי נוטריון עבורה.

גם מדינת ישראל דורשת כי המסמכים שמוצגים בפניה יהיו חתומים בחותמת אפוסטיל במדינה שבה הונפקו. אם לדוגמה אדם מגיע עם תעודת לידה מארץ זרה הכתובה בשפה הדורשת תרגום לעברית – יהיה עליו בנוסף להחתים את התעודה בחותמת אפוסטיל במשרד החוץ של אותה המדינה או לאמת במשרד החוץ ולתקף מול שגרירות ישראל שם אם חותמת אפוסטיל אינה אפשרית.