הסכם ממון ברוסית

הסכם ממון הוא הסכם שנועד להסדיר את מערכת היחסים הממונית בין בני זוג, ובדרך זו מבטיח כי בעת פירוד לא תתעורר מחלוקת בין בני הזוג לעניין אופן חלוקת הרכוש ביניהם. הסכם הממון מגדיר מראש איזה רכוש שייך רק לאחד מבני הזוג ואיזה רכוש הוא משותף ויתחלק בין בני הזוג, במקרה של פירוד.
להסכם ממון מספר יתרונות לא מבוטלים: הסכם ממון מאפשר לצדדים להבטיח כי רכוש שהיה לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או בטרם החיים המשותפים, יישאר בבעלותו הבלעדית של אותו בן-זוג במקרה של פירוד ; הסכם ממון מונע התדיינות משפטית ארוכה ויקרה סביב נושא חלוקת הרכוש ; כשקיים פער כלכלי רב בין בני הזוג, חתימה על הסכם ממון מבטיחה כי הנישואין או החיים המשותפים אינם נובעים מטעמים כלכליים ; הסכם ממון מונע העלאת דרישות סחטניות מצד אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג האחר, כתנאי לגירושין ; כשמדובר בבני זוג ב"פרק ב'", עריכת הסכם ממון מאפשרת להם להגן על זכויות ילדיהם מנישואין קודמים ברכוש, ובדרך זו מונעת חשדנות של הילדים כלפי בן או בת הזוג החדש/ה של ההורה ופותחת פתח ליצירת יחסים משפחתיים תקינים ; הסכם ממון מאפשר לצדדים להקדים את מועד חלוקת הרכוש הקבוע בחוק יחסי ממון, ללא צורך להמתין למועד סידור הגט.
לצד היתרונות הנ"ל, להסכם הממון יש גם כמה חסרונות, ובעיקר בהיבט הפסיכולוגי: העלאת הדרישה לעריכת הסכם ממון מצד אחד מבני הזוג עשויה לגרום תחושת פגיעה ועלבון אצל בן הזוג האחר, ואף מאלצת את הצדדים להיערך לאפשרות של כשלון חיי הנישואין, בשלב שבו מערכת היחסים ביניהם תקינה ואוהבת. כמו כן, סירוב לחתום על הסכם ממון עשוי להתפרש כרצון של המסרב בממונו של בן זוגו, אף שלא כך הדבר.
מכל מקום, יתרונותיו של הסכם הממון עולים לאין שיעור על חסרונותיו, ולכן לא כדאי לוותר על חתימה על הסכם ממון – במיוחד במקרה של פער כלכלי גדול בין בני הזוג או במקרה שלאחד מבני הזוג יש ילדים מנישואין קודמים. כמו כן, יש לזכור כי על הקשיים הפסיכולוגים הטמונים בהסכם ממון, ניתן להתגבר בקלות יחסית באמצעות פנייה לאיש מקצוע מנוסה בתחום, שיגלה רגישות כלפי בני הזוג ויסייע להם להגיע להסכם הוגן ומאוזן, המגן על האינטרסים של שני בני הזוג, ללא קשר להיקף הממון שבבעלותם.

תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון והשלכותיו

ההסדר הרכושי החל על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 הוא הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר לפיו הזכות לביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג היא זכות דחויה הקמה עם פקיעת הנישואין. מאידך, ההסדר הרכושי החל על זוגות שנישאו לפני שנת 1974, הוא הלכות השיתוף, שלפיהן ניתן לחלק את רכוש בני הזוג, עוד בטרם פקיעת נישואיהם.
בפסיקה המשפטית התעוררה מחלוקת בשאלה – האם הלכות השיתוף ממשיכות לחול בד בבד עם הסדר איזון המשאבים ? – או במילים אחרות – האם ניתן לחלק רכוש של בני זוג, שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, עוד בטרם פקיעת נישואיהם? בשנת 1995, בית המשפט העליון דן בשאלה זו, בהרכב מורחב, וקבע בדעת רוב כי משטר איזון המשאבים אינו מתקיים בד בבד עם הלכת השיתוף , ולפיכך לא ניתן לחלק רכוש בני זוג, שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, טרם פקיעת נישואיהם (פרשות יעקובי וקנובלר). יחד עם זאת, קיימת גם פסיקה שלפיה אין מניעה לתת פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויות בני זוג בנכסים השונים אף לפני פקיעת הנישואין, כאשר האיזון עצמו יתבצע רק לאחר פקיעת הנישואין, במקרה של גירושין או של מוות. כמו כן, ניתן לתת לבני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, סעדים לשמירת זכויותיהם ברכוש לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג ואף לפרק את השיתוף ביניהם בנכסים המשותפים.
בחודש נובמבר 2008, נכנס לתוקפו תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון אשר עיגן את האפשרות להקדים, במקרים מסויימים, את מועד ביצוע איזון המשאבים לגבי בני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם. בסעיף 5א' לחוק המתוקן פורטו נסיבות מסוימות אשר בהתקיימן, ניתן יהיה להקדים את ביצוע איזון המשאבים עוד קודם לפקיעת הנישואין, כאשר תנאי לכך, הוא הגשת בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים.
כניסתו לתוקף של תיקון מספר 4 עשויה להשפיע על עמדת השופטים הסבורים כי אין לתת סעד של פסק דין הצהרתי מכוח חוק יחסי ממון, טרם פקיעת הנישואין. כיום, לאחר התיקון בחוק ולאורו, בתי המשפט עשויים לתת ביתר קלות סעד הצהרתי, גם אם מדובר בבני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם. ואומנם, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הביע לאחרונה את דעתו, כי בתיקון החוק ובעיגון האפשרות להקדמת מועד ביצוע איזון המשאבים, יש כדי להשפיע על מידת הנכונות של בית המשפט לתת סעד הצהרתי מכח החוק בהתקיים הנסיבות המתאימות – ובפרט מקום בו מתקיימת אחת מן הנסיבות המפורטות בסעיף 5א' לחוק המאפשרות הקדמת ביצוע האיזון (תמ"ש (משפחה יר') 14165/06, מיום 10.6.09).