נוטריונים מעניקים אישורים רשמיים למסמכים ולחתימות. כיוון שמסמכים, במיוחד בעת הזו, עשויים להיות מונפקים בשפות רבות, קיימת חשיבות מיוחדת לנוטריון אשר יודע לתת שירותי נוטריון בשפות רבות. סוגי האישורים שנוטריון מנפיק מוגדרים בחוק. את ההסמכה הנוטריון מקבל ממשרד המשפטים, קרי מהמדינה. הוא משמש, למעשה, סוג של עזר כנגד בתי המשפט העמוסים ויכול לאשר מסמכים לשימושים רשמיים, מדיניים, עירוניים או משפטיים בדיוק כפי שניתן לעשות בבית המשפט.

אילו שירותי נוטריון בעברית ניתן לקבל?

רשימת האישורים שנוטריונים בארץ רשאים להנפיק היא רשימה קבועה בחוק וכל שינוי בה דורש שינוי התקנות. רשימת השירותים כוללת:

• אישור "צילום נאמן למקור" למסמך או תעודה
• אישור על נכונות תרגום של מסמך או תעודה
• אימות חתימה על מסמך, הסכם או חוזה
• אימות חתימה על מסמך, הסכם או חוזה, כאשר האדם חותם בשמו של אחר
• אישור חיים
• אישור צוואה בפני הרשות
• אישור הסכם ממון טרום נישואין
• אישור על תצהיר משפטי
• אישור העדה על מסמך סחיר
• אישור ביצוע פעולה אחרת שנדרשת לביצוע על ידי נוטריון ציבורי

האם יש הבדל בין נוטריון רגיל לנוטריון ציבורי בארץ?

ישנן מדינות בהן מוגדרת הפרדה בין שני סוגי תפקידים: נוטריון ונוטריון ציבורי. לרב, נוטריון ציבורי הוא פקיד המוסמך על ידי המדינה בה הוא פועל לאשר מסמכים בעוד תפקיד הנוטריון הרגיל הוא שונה וכולל סמכויות אחרות שנובעות גם מהרקע המשפטי הנדרש מהם. הסמכויות הניתנות בידי כל אחד מבעלי שני התפקידים הללו הוא שונה מעט בין מדינה למדינה אך המשותף לכולם הוא העיסוק במסמכים בעלי משמעות רשמית וממלכתית.

ככלל, תפקידי הנוטריון נגזרים מהמערכת המשפטית באותה המדינה. מערכות המשפט בעולם שונות זו מזו: בארה"ב, לדוגמה, משפטים פלילים יוכרעו על ידי חבר מושבעים שאינם עורכי דין או שופטים אלה נבחרו מכלל הציבור לשמש בתפקיד זה לצורך אותו המשפט. בגדול, יש שתי מערכות משפט עיקריות שהתפתחו עם השנים: אחת נקראת קונטיננטלית ושני נקראת אנגלית. ברב המקומות בהן אנגליה שלטה, המערכת המשפטית דומה בעיקרה לזו האנגלית ואילו במקומות בהן ארצות אירופה האחרות שלטו – המערכת הקונטיננטלית היא הדומיננטית מבין שתיהן. אין כיום מקום בעולם בו המערכת המשפטית מזוהה באופן מוחלט עם המערכת הקונטיננטלית או האנגלית.

ישראל היא מדינה מורכבת. בתקופת הטורקים התבססה כאן מערכת משפטית שנשענה בעיקרה על המערכת הקונטיננטלית. בתקופת הבריטים, המערכת המשפטית התקרבה לזו האנגלית. לאחר קום המדינה, המערכת חזרה ברובה לשורשיה הקונטיננטליים.

תפקיד הנוטריון והנוטריון הציבורי נגזרים ממערכות משפט אלו. תפקידו של הנוטריון נגזר מהמערכת הקונטיננטלית בעיקר. לפני קום המדינה, הייתה מקובלת החלוקה בין נוטריון לנוטריון ציבורי גם בארץ. נוטריון הציבורי היה פקיד שהוסמך לאשר מסמכים רשמיים מטעם המדינה עבור שימושיים פנים ישראליים ואילו נוטריון (רגיל) היה עורך דין פרטי שגם הוא עסק במסמכים אבל כאלו שהיו מיועדים להצגה בחו"ל. במשלך השנים, שני התפקידים אוחדו לכלל תפקיד אחד: נוטריון. בארץ, נוטריון רשאי לאשר מסמכים הן לשימוש פנימי והן לשימוש מחוץ לגבולות הארץ. שלא כנוטריון ציבורי, נוטריונים בארץ נדרשים להיות בעלי השכלה וניסיון משפטיים. רק עורכי דין בעלי ותק רב רשאים להגיש בקשה לקבלת רישיון לעסוק בתפקידים נוטריוניים.

שריד לעבודת הנוטריון הציבורי בארץ ניתן לראות דווקא בשגרירויות ישראל בחו"ל שם פקידים, גם כאלו שאינם עורכי דין, מקבלים אישור מיוחד לתת אישורים נוטריוניים מסוימים למסמכים שעוברים דרך השגרירות.

כאשר ישנו אישור שמקובל בארץ אחרת שנוטריון ציבורי יספק, בארץ נוטריון רגיל יכול לבצע שירות זה.

יתרון לשירותי נוטריון בעברית לנוטריון הדובר שפות רבות

במקרים רבים נאלצים תושבי ישראל להציג מסמכים, עדויות ותעודות בפני הרשויות בארץ ישראל. לא כל אותם מסמכים ותעודות מקורם בישראל. שתי דוגמאות נפוצות הן תעודות נישואין ותעודות תואר אקדמי.

בישראל קיימת בעיה בתחום הנישואין כיוון שאין הפרדה בין דת ומדינה בכל הנוגע לחוקי המדינה. כפועל יוצא, הקובעים הבלעדיים בנושאי חתונות, גירושין וכדומה הם בתי הדין הדתיים ובראשם הרבנות. כפועל יוצא של מצב זה, קיימים זוגות רבים בארץ שאינם מורשים להינשא כאן כלל. לא מדובר באחוז זניח באוכלוסייה אלא באחוז משמעותי ביותר מקרב הזוגות הנישאים בארץ. על כל חמישה זוגות שנישאים בארץ, זוג אחד בוחר להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתונים אלו אף אינם כוללים זוגות גאים כלל אותם יש להוסיף למניין אותם זוגות שבוחרים להינשא בחו"ל, כתשעת אלפי זוגות מדי שנה. חלק מן הזוגות בוחרים להינשא, לדוגמה, בקפריסין: ארץ ידידותית לזרים הבאים להינשא בתחומה אשר מנפיקה תעודות נישואין באנגלית. אולם רבים אחרים, כשלושת אלפי זוגות בשנה לערך, נישאים במקומות אחרים בהם תעודת הנישואים אותה הם מקבלים לידם בתום הטקס כתובה בשפה שפקידי משרד הפנים בארץ יסרבו לקבל אלא אם כן התעודה תתורגם בתרגום נוטריוני לשפה מוכרת בארץ: עברית.

בעיה דומה קיימת עבור ישראלים אשר בוחרים ללמוד בחו"ל. בישראל קיימת מערכת לימוד אקדמאית טובה, אך לעתים בעייתית. ישנם מקצועות אשר הקבלה ללימודים בהם היא בעייתית במיוחד, דוגמת מקצועות הרפואה. מקצועות אחרים ישנם מקומות מסוימים בעולם המציעים התמחות טובה במיוחד במקצועות ההם. בשני המקרים הפועל היוצא הוא אדם שעוזב את ישראל באמצע החיים על מנת ללכת וללמוד לימודים אקדמיים בחו"ל. כדי לעשות זאת יהיה עליו להיעזר בשירותי נוטריון בעברית, במיוחד כזה הדובר שפות זרות – בשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה היא הקבלה ללימודים וכל התהליכים המתלווים לכך. על מנת להתקבל ללימודים בחו"ל, ייתכן ויהיה צורך בתרגום נוטריוני של תעודת בגרות, כולל גיליון הציונים וחותמת אפוסטיל של משרד החינוך המאשרת כי מדובר בתעודת בגרות ישראלית תקפה. ייתכן ויהיה צורך בתרגום נוטריוני של מכתבי המלצה. בנוסף, יהיה צורך בתרגום נוטריוני גם על מנת לקבל אישור תושבות זמני לצורך לימודים (ויזה) באותה המדינה ואולי גם על מנת להגיש בקשות למלגות. תקופה זו, טרום הלימודים, גם טובה לצורך הסמכת מיופה כח שידאג לכל ענייני התלמיד בעוד הוא שוהה בחו"ל: ישכיר את דירתו, ישלם את חובותיו וחשבונותיו וכדומה. את כל השירותים הללו נוטריון בעברית יוכל לתת, ובלבד שהוא דובר את השפה אליה כל המסמכים להיות מתורגמים. התקופה השנייה בה אותו סטודנט יזדקק לשירותי נוטריון בעברית הדובר שפות רבות היא התקופה לאחר חזרתו שאז יצטרך לתרגם בתרגום נוטריוני את העדויות על הלימודים אשר למד בחו"ל: תעודת סיום תואר, גיליונות ציונים, תעודות מקצוע, תעודות ביצוע סטאג' וכדומה. ללא אישורים ותרגומים נוטריונים אלו, אותו אדם לא יוכל להתקבל ללימודי המשך בארץ (או בארץ אחרת מהארץ שבה למד) או לקבל תעודת עיסוק במקצוע, דוגמת תעודת רופא.

בכל המקרים הללו ואחרים, קיים ייתרון עצום לנוטריון בעברית אשר יכול לא רק לתת שירותים ואישורים אשר נוטריוניים מספקים באופן כללי אלא גם שירותים נוטריוניים בשפות אחרות המיועדים לארצות זרות או בחזרה אל הארץ מאותן ארצות. משרדי הנוטריון אף ערוכים לספק חותמות אפוסטיל נדרשות ממשרדי הממשלה השונים בהתאם לצורך.