שירותי תרגום נוטריונים הם שירותים אותם כל אדם שפועל ביותר מאשר מדינה אחת או כזה שעבר בין מדינות זקוק להם. משרדים ממשלתיים, עירוניים או מוסדות רשמיים דורשים לעתים קרובות לראות הוכחות לזהותו של אדם או לאימות פרטים מסוימים לגביו כגון גיל, כתובת, עיסוק, השכלה, סטאטוס משפחתי, הוכחה לשינוי שם או לאירוע חיים אחר דוגמת נישואין, גירושין או לידת ילד. במידה ולאותו אדם עניינים משפטיים אשר הדיון לגביהם נעשה במדינה ונסמך על פסקי דין שהוצאו במדינה אחרת – גם בתי המשפט ידרשו לראות ראיות כתובות. הבעיה היא שבכל מדינה הדרישה תהיה לראות מסמכים ותעודות הכתובים בשפה המקובלת באותה הארץ. אם מדובר בצרפת, והמסמכים יצאו בארץ ישראל – הרי שאז תהיה קיימת הדרישה שהמסמכים יוצגו לאחר תרגום בשפה הצרפתית ולהיפך – כאשר המסמכים מופקים בצרפת ועליהם להיות מוצגים בפני בית המשפט או משרד רשמי כזה או אחר בארץ – יהיה עליהם להיות מתורגמים לעברית.

האם כל תרגום מתאים למסמכים ותעודות בעלי משמעות מדינית, רשמית או משפטית?

לכאורה, כל תרגום שנעשה במקצועיות עונה על הדרישה לראות תעודה מתורגמת אולם בניגוד לתעודה מקורית שאותה ניתן להציג בכל משרד רשמי ובבתי המשפט, לתרגום התעודה אין שום אישור רשמי כי מדובר במסמך רשמי כלשהו או בעל תוקף משפטי. כאן נכנסים הנוטריונים לפעולה ומציעים תרגום נוטריוני. תרגום נוטריוני, בניגוד לתרגום רגיל שנעשה על ידי מתרגם שאינו נוטריון – טוב ככל שיהיה אין לו שום תוקף רשמי.

תרגום נוטריוני הוא תרגום שאליו מצטרף אישור נוטריוני על ידי אדם שעומד במספר תנאים: ראשית, עליו להיות נוטריון מוסמך על ידי המדינה. נוטריון בישראל מוסמך על ידי משרד המשפטים, בדומה לרשות השופטת. נוטריון מוסמך על ידי המדינה לתת שירותי אישור רשמיים למסמכים שונים, כולל תרגום מסמכים רשמים ומתן תוקף רשמי המגובה על ידי המדינה לכך שגם התרגום מהווה מסמך רשמי. שנית, על הנוטריון להיות דובר של השפה הצרפתית, או כל שפה אחרת שאליה או ממנה התרגום מתבקש. במקרה של צרפתית – על הנוטריון להיות דובר צרפתית כי ללא ידע זה הנוטריון אינו יכול לתת אישור כי המסמך המקורי ותרגום המסמך המקורי זהים בתכולתם, למרות התרגום משפה לשפה.

האם כל אדם יכול להיות מוסמך כנוטריון?

כיוון שמעמד הנוטריון הוא דומה במהותו למעמד הרשות השופטת קיימות דרישות סף שאינן מאפשרות לכל אדם לשמש בתפקיד נוטריון. ראשית רק עורכי דין שהם בעלי ניסיון רב בעריכת דין, בעיקר בארץ, יכולים להגיש בקשה לקבל אסמכה כנוטריונים. מלבד הדרישה להיות עורכי דין מוסמכים ובעלי ניסיון, על הנוטריונים לעמוד בדרישות נוספות. עליהם לעבור אסמכה והכשרה מטעם המדינה בכל הלכות הנוטריונים וכן לעמוד בפני ועדה שתבחן את הרקע שלהם, המלצות או אישומים אשר יכולים לעודד או למנוע מהם לקבל את האישור לתת שירותי נוטריונים.

מתי נדרש תרגום נוטריוני מצרפתית לעברית?

בשנים האחרונות ישנו גל עלייה מצרפת לישראל. הגל הזה התחיל עם עליית גלי האנטישמיות בצרפת שהביא רבים לעלות ואחרים לרכוש נכסי נדל"ן למגורים בארץ, במטרה שיהיה להם כאן מקום לגור בו ליתר בטחון. כל אדם שעשה עלייה מצרפת יידרש להציג מסמכים ממסמכים שונים למשרד הפנים ומשרדים רשמיים אחרים על מנת לקבל מעמד בישראל, אישורים מקצועיים לעסוק במקצוע שנלמד בצרפת או אישור להמשך לימודים שהאדם שעלה החל בהם בצרפת. כל מסמך כזה שיש להציג למשרד הפנים יש ראשית לתרגם בתרגום נוטריוני מצרפתית לעברית על ידי נוטריון דובר צרפתית.

לעתים קרובות בנוסף על התרגום הנוטריוני, משרדי הממשלה השונים יידרשו גם להחתים את המסמכים והתעודות אשר הונפקו בצרפת בחותמת אפוסטיל. חותמת אפוסטיל עבור מסמכים המתורגמים מצרפתית לעברית נגישה בצרפת במשרד החוץ של צרפת. חותמת זו באה לתקף את המסמך או התעודה הרשמיים שהונפקו בצרפת וניתן להחתים בחותמת זו בצרפת בלבד כך שמי שמתכנן להגיע לישראל למטרות עלייה, רצוי שיחתים את תעודותיו עוד לפני ההגעה ארצה.

מצב נפוץ נוסף בו נדרש תרגום נוטריוני הוא עבור מי שבחר ללמוד לימודי המשך בצרפת או במדינה דוברת צרפתית אחרת. לאחר סיום הלימודים, כאשר אותו הסטודנט חוזר לישראל, יהיה עליו לתרגם בתרגום נוטריוני את תעודות הגמר של הלימודים, גיליונות ציונים או תעודות הסמכה למקצוע שקיבל בארצות אלו על מנת שיוכל לעשות בהן שימוש גם בארץ. תרגום נוטריוני של תעודות אלו נחוץ עבור שלל מטרות: מי שחושב, לדוגמה ללמוד לימודי המשך בישראל יידרש לתרגם את גיליון הציונים וייתכן שגם את הסילבוס ותעודות הגמר של המקצועות אותן למד במוסד האקדמי בצרפת עובר מוסד הלימודים בארץ שבו הוא מתכוון להמשיך ללמוד. אם המקצוע שאותו רכש במסגרת הלימודים בצרפת דורש מעבר בחינה בארץ דוגמת רפואה או משפטים – יהיה עליו לתרגם בתרגום נוטריוני מצרפתית לעברית את תעודות גמר הלימודים מצרפת על מנת שיוכל לגשת אל מבחני ההסכמה בארץ. מקצועות אחרים אולי אינם דורשים מעבר בחינה אך עדיין דורשים רישום בלשכות מקצועיות או רישומים רשמיים כגון פנקס המהנדסים והאדריכלים – גם עבור אלו יידרש תרגום נוטריוני מצרפתית לעברית.

אפילו אם האדם מתכוון להמשיך ללמוד אבל במדינה שונה, לא בצרפת ולא בארץ – עדיין יידרשו תרגומים נוטריונים מצרפתית אך אז ייתכן שתרגום מועיל יותר יהיה לשפה המדוברת במדינה שבה הוא מתכוון להמשיך וללמוד או לאנגלית המוכרת במקומות רבים, גם כאלו שהשפה המדוברת באותה הארץ אינה אנגלית דוגמת דנמרק.

דוגמה שלישית שכיחה היא הצגת תעודת נישואין למשרד הפנים על מנת שניתן יהיה לרשום את בני הזוג כבני זוג נשואים בארץ, בין אם נישאו בטקס דתי או אזרחי.