ישראל של שנת 2020 היא אחת המדינות היחידות בעולם בהן נישואים מוגדרים כעניין דתי. לצד ישראל עומדות בגאון מדינות ערב אך כל יתר העולם כבר הפנים כי לא ייתכן להשאיר את נושא הנישואים בידי אנשי הדת בלבד. למעשה, המגמה שהולכת ומתפשטת בעולם המערבי, וגם במזרח אירופה, היא מגמה על פיה הנישואים היחידים המוכרים על פי חוקי המדינה הם נישואים אזרחיים. מדינות אלו אינן שוללות קיום נישאים דתיים, אך אלו כשלעצמם אינם מוכרים על ידי המדינה עד אשר לא גובו בחוזה וטקס אזרחיים. לכאורה מדובר בקוריוז, אך למעשה מצב זה יותר בעיה אמיתית וחמורה על פיה כעשרת אלפים זוגות של ישראלים, כאלו ששילמו מיסים ושירתו בצבא ומוכרים על ידי מדינת ישראל כיהודים וחייבים בכל החובות שמצופה מאזרח ישראלי לעמוד בהם – אינם רשאים להינשא בתחומי מדינת ישראל מבלי לקבל שום פתרון ראוי שיאפשר להם נישואים כאלו.

חלק ניכר מהזוגות המסורבים נישואים בישראל הם זוגות שעלו מחבר העמים בכלל ומרוסיה בפרט. יש זוגות נוספים שאינם יכולים להינשא בארץ: זוגות בהם בני הזוג שייכים לדתות שונות, למשל יהודי ומוסלמית, זוגות חד מיניים, או זוגות שאמנם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים אך מסיבה דתית כזו או אחרת הדת אינה מכירה בנישואים בינם דוגמת כהן וגרושה. מלבד זוגות אלו יש קבוצה נכבדה של זוגות ישראלים שגם אם הם יכולים, הם אינם מעוניינים לקיים טקס דתי או להינשא באמצעות הרבנות. גם עבור זוגות אלו המדינה אינה מציעה פתרון כלשהו.

בגלל המצב המעוות הזה, זוגות רבים מחפשים אפשרויות חליפיות. אחדים מקיימים זוגיות ללא נישואים תחת רישום כזוג ידועים בציבור אחרים בוחרים לכופף את ידה של ממשלת ישראל המחויבת על סמך חוקים בינלאומיים להכיר בנישואים חוקיים שהתקיימו במדינה זה ונישאים בנישואים אזרחיים בחו"ל. עכשיו, כאשר גם נושא הטיסות סבוך, עלתה שוב השאלה של מתן אפשרות להינשא בקונסוליות הזרות בארץ. בשנת 2000 כאשר השאלה עלתה המדינה החליטה נגד מתן אפשרות זו אך כיום הנושא עלה שוב עקב הקורונה.

אם החלטתם להינשא בחו"ל או שהמדינה תאפשר נישואים קונסולריים בארץ – בכל מקרה תידרשו להוכיח למדינה בה בחרתם להינשא מספר דברים: מי אתם, בני כמה אתם, מה הסטאטוס המשפחתי שלכם ומה הסטאטוס האזרחי שלכם. לרב תדרשו גם להגיש בקשה לקיום נישואים אזרחיים ולקיים טקס, ולעתים קרובות גם לפרסם את דבר הנישואים זמן מה מראש.

מסמכים ישראלים הדרושים ברוסיה לצרכי חתונה

כדי להינשא ברוסיה, או בקונסוליה הרוסית במידה ואפשרות כזו תתאשר, יש צורך להציג דרכון ישראלי בתוקף, ויזה בתוקף (לנישאים ברוסיה), הוכחה מטעם מדינת ישראל כי הסטאטוס המשפחתי שלכם מאפשר נישואים ואינכם נמצאים בקשר קודם. רוסיה מתייחסת באופן מעט שונה לזוגות בהם שני בני הזוג הם בעלי אזרחות רוסית, אחד מהם הוא כזה או שאף אחד מבני הזוג אינו בעל אזרחות רוסית.

במידה ושני בני הזוג הם בעלי אזרחות רוסית, הם יוכלו להינשא מתוקף היותם רוסים. במידה והם גם תושבי רוסיה הם יצטרכו להוכיח זאת על ידי הגשת מסמכים רלוונטיים. כאשר שני בני הזוג אינם רוסים, הממשלה הרוסית דורשת מסמך מהקונסוליה הישראלית שבו נקבע כי אין מניעה שבני הזוג יינשאו לפי דעת מדינת ישראל. ברוסיה המסמך הזה נקרא CNI – Certificate of No Impediment. במקומות רבים ניתן יהיה להחליף את המסמך הזה בתמצית רישום של משרד הפנים בה נאמר במפורש מה המצב המשפחתי של כל אחת מהמבקשים להינשא, אך יש לבדוק מקומית כיוון שאת מסמך ה – CNI לא ניתן לקבל בישראל.

מסמכים נוספים נדרשים הם תרגום נוטריוני לרוסית של דרכון בתוקף, כולל החתמתו בחותמת אפוסטיל. תרגום נוטריוני של מסמכים ישראלים לרוסית נדרש עבור כל אחד ואחד מהמסמכים איתם מגיעים לרשם הנישואים הרוסי כי בלעדיהם המסמך לא יתקבל והרשם עלול לסרב להשיא את הזוגות.

מה זאת אומרת תרגום נוטריוני של מסמכים ישראלים לרוסית?

מסמכים ותעודות אפשר לתרגם בכל מיני דרכים וצורות, אבל כאשר מדובר במסמכים חשובים, בעלי אופי רשמי – יש צורך לבצע את התרגום כ"תרגום נוטריוני". תרגום נוטריוני הוא תרגום שמתבצע על ידי נוטריון ומקבל חותמת ואישור כי התרגום הוא נכון ומדויק, במיוחד בכל הקשור לפרטים שיש להם חשיבות משפטית או מדינית. לדוגמה – שנעשתה ביקורת קפדנית כדי לוודא שאין טעות ברישום מספר הדרכון, השם, הכתובת, תאריכי הנפקת המסמכים וכדומה. כל חוסר התאמה שכזה יכול להביא לפסילת המסמכים וכאשר מדובר בנישואים אזרחיים המתבצעים ברוסיה מדובר בעוגמת נפש רצינית כיוון שאז יש צורך לחזור ארצה להשיג את המסמכים ומחדש לנסוע לשם על מנת להינשא.

נוטריון הוא עורך דין ותיק מאד שקיבל אישור מהמדינה להנפיק תעודות שמעידות שהמסמכים שהוא מתרגם הם זהים לתעודה המקורית. כל נוטריון יכול לבצע תרגום נוטריוני רק עבור מסמכים בשפות שהם מדברים היטב. נוטריונים העוסקים בתרגום לרוסית מתמצאים לא רק בשפה הרוסית והעברית הנדרשות להם לצורך התרגום אלא גם במערכת החוקים ברוסיה – דבר המאפשר להם להקפיד על הדברים עליהם שמים דגש ברוסיה ולהימנע מצרות עתידיות בגין מסמכים לא תקינים.

מלבד אישור נוטריוני החתום בחותמת הנוטריון שהיא אישית לכל נוטריון, יש צורך להחתים את המסמכים גם בחותמת אפוסטיל. חותמת אפוסטיל של משרד החוץ מאשרת כי מדובר במסמך מקורי של מדינת ישראל ואילו חותמת של משרד המשפטים מאשרת שהנוטריון הוא נוטריון רשמי במדינת ישראל ולכן לתרגומים שהוא מאשר יש תוקף חוקי בינלאומי. לאחר הנישואין ברוסיה, יש להחתים את תעודת הנישואין בחותמת אפוסטיל ברוסיה לפני החזרה לארץ ולפני שתתורגם על ידי נוטריון רוסי לשפה העברית לפני שניתן להירשם איתה במשרד הפנים כזוג נשוי.