נניח ואדם פלוני מגיע למשרד ממשלתי עם תעודה שמקורה בארץ אחרת. פקידי הממשל של המדינה אליה הגיע יודעים לזהות האם תעודה שהונפקה בארצם היא תעודה מקורית או לא – הם יודעים אילו חותמות אמורות להיות על התעודה, אילו חתימות והיכן, מה השדות שמופיעים ומה הכיתוב הנכון, אבל איך ידעו אם התעודה הונפקה במקום אחר? הדברים אף סבוכים יותר כאשר התעודה מגיעה מתורגמת לשפה שהם מבינים כי אז החשש הוא כפול – לא רק לבדוק כי התעודה היא אכן תעודה מקורית ורשמית אלא גם צריך לבדוק כי התרגום מדויק ונכון ומשקף את הכתוב בתעודה המקורית.

מה היו עושים לפני שנת 1961?

עד לשנת 1961 כאשר אדם היה נדרש להציג תעודה שהונפקה במדינה אחת בפני הרשויות במדינה אחרת היה עליו לצאת למסע אימות התעודות. המסע החל במשרד החוץ של המדינה שבה התעודה הונפקה. משרד החוץ היה בודק את התעודה ותמורת תשלום עמלה היא מאשר כי מדובר בתעודה מקורית ואמינה שהונפקה על ידי אותה המדינה. הדבר לא היה לגמרי פשוט כי האישור הנדרש עבור כל מדינה ומדינה היה שונה והיה צורך להתאים את האישור שניתן למדינה אליה התעודה הייתה מיועדת.

המסע לא נגמר כאן ועם התעודה המקורית והאישור אותו אדם היה הולך לנוטריון על מנת לתרגם את התעודה. הנוטריון היה מתרגם את התעודה ומצרף לאישור משרד החוץ אישור משלו לנכונות התרגום, אישור החתום בחותמת נוטריון רשמית. עם התעודה, התרגום וזוג האישורים האדם היה ממשיך במסעו והפעם מבקר בשגרירות המדינה אליה התעודה מיועדת. אנשי השגרירות, אשר מן הסתם מכירים לעומק יותר הן את השפה המקומית והן את התעודות הרשמיות שהמדינה בה הם משרתים מוציאה היו בוחנים גם הם את התעודה המקורית ואת התרגום ונותנים אישור משלהם לתעודה, האישורים והתרגום. רק לאחר המסע המפרך הזה יכול היה האדם להגיע למשרדים אליהם התעודה הייתה מיועדת במדינה השנייה, להציג את התעודה התרגום וכל האישורים הנלווים ולקוות כי הכל תקין וכי פקידי המשרד יקבלו את התעודה ותרגומה כתקינים וחוקיים.

האמנת האג 1961

בשנת 1961 ישבו אוסף רב של מדינות וחשבו כיצד ניתן ליעל את התהליך.  ייעול התהליך למעשה נתן תוקף בינלאומי למעמדם של הנוטריונים. ההגיון מחייב כי נוטריון, האדם שאמור לייצג את החוק והסדר ולשמור על כך שחוקי וכללי מילוי התעודה ישמרו: יכיר את התעודות המונפקות בארץ בה הוא עובד וכי במידה ואותו הנוטריון גם תרגם את התעודה, מטבע הדברים הם כי התרגום נכון ומדויק ומקפיד על אותם פרטים להם יש חשיבות משפטית רבה במיוחד דוגמת שמות של אנשים, מקומות, תאריכים, חותמות וחתימות. למעשה כל שנותר על מנת להבטיח כי התעודה המתורגמת היא תעודה רשמית ומקורית היא להבטיח כי הנוטריון הוא אכן נוטריון בפועל, כזה אשר קיבל אסמכה מהמדינה לתת את האישורים שהוא נותן.

לאישור הזה, זה אשר מעיד על היות הנוטריון רשמי, חוקי וכשיר קראו חותמת אפוסטיל. היו מדינות שאמרו כי עבודת הנוטריון הכוללת את אימות תרגום המסמך לאו דווקא מעידה על מקוריותו של המסמך או התעודה שתורגמו על ידיו ולכן נשארה גם האפשרות לאמת את התעודה המקורית במשרד החוץ של המדינה אשר הנפיקה את התעודה. על מנת לפשט את התהליך הזה, מכלול האישורים האינדיבידואלים עבור כל מדינה ומדינה אוחדו לכלל חותמת אפוסטיל של משרד החוץ

לא כל המדינות חתמו על האמנת האג 1961 ועבור אותן המדינות שלא חתמו אז ואף לא הצטרפו מאז להאמנה, ההליך הארוך והמסורבל של אימות ותרגום תעודות ומסמכים במעבר ממדינה למדינה עדיין מיושם. כיום, מרבית המדינות חתומות על האמנה זו וחלקן, דוגמת קנדה שאינה חתומה – הן בתהליכי הצטרפות.

ההבדל בין חותמת אפוסטיל של משרד המשפטים ושל משרד החוץ

חותמת אפוסטיל של משרד המשפטים מסתכלת על התעודה עצמה ובודקת שהיא תעודה מקורית לארץ שבו הונפקה. התהליך בישראל הוא מעט סבוך יותר כיוון שבישראל משרד החוץ מאשר מספר תעודות רק לאחר החתמתן כמקוריות במשרדי הממשלה השונים הרלוונטיים להן. לדוגמה, על מנת לקבל חותמת אפוסטיל של משרד החוץ על תעודת בגרות – יש קודם להחתים את משרד החינוך על היות התעודה מקורית ונכונה. דוגמה נוספת היא כאשר רוצים לקבל חותמת אפוסטיל על תעודת נישואין שהונפקה בארץ, ראשית יש להחתים את הרבנות על כך שתעודת הנישואין כשרה.

חותמת אפוסטיל של משרד המשפטים שונה ואינה מתייחסת למעשה לתעודה או למסמך כלל אלא לעבודתו של הנוטריון שטרח ותרגם את התעודה. על מנת שאישורו של הנוטריון על נכונות התרגום יהיה תוקף בינלאומי, על מדינת ישראל לאשר כי הנוטריון עצמו הוא בעל אישור, ובדיוק לצורך כך נועדה חותמת אפוסטיל של משרד המשפטים – שאותה ניתן לקבל בבתי המשפט ברחבי הארץ.

מתי יש צורך ובאיזו חותמת אפוסטיל?

מרבית המדינות ידרשו חותמת אפוסטיל על תעודות שהונפקו במדינות זרות כאשר במרבית המקרים המדינות יסתפקו בחותמת אפוסטיל של בית המשפט. ישנם מקרים מסוימים בהם חותמת זו אינה מספיקה. מדובר באותם המקרים בהם המדינה אליה התעודה או המסמך מיועדים דורשת במפורש חותמת אפוסטיל של משרד החוץ אם בשל חשש מפני זיופים המתרחשים או בשל דרישת המדינה אליה המסמכים מיועדים לעשות שימוש במתרגמים מוכרים בלבד שאינם בהכרח נוטריונים. עדיין, ניתן לקבל שירותי נוטריון של החתמה בחותמות אפוסטיל המתאימות גם עבור מסמכים ותעודות אלו.

במקרים קיצוניים ייתכן ותידרשנה שתי חותמות האפוסטיל – זו של משרד החוץ המעידה על תקינות ומקוריות התעודה וזו של משרד המשפטים המעידה על סמכויותיו של הנוטריון שעסק בתרגום התעודה.

חתונה אזרחית בקפריסין היא פועל יוצא מכך שבמדינת ישראל מוכרת מערכת אחת בלבד לקיום נישואין ואלו הנישואים הדתיים. מאז ומעולם דתות בעולם נלחמו זו בזו על מנת להשיג שליטה וכוח. כחלק ממלחמה זו היה ועדיין חושב מאד להגדיר מי משתייך לדת מסוימת ומי לא. חוקי דת רבים נועדו להגן על האוכלוסייה הדתית כדי לשמור על שייכות זו ועל השפעת מנהיגי הדת על נתיניהם. מלחמה זו לא פסחה על ישראל וגם ואולי בעיקר פה – מקום שהוא קדוש לדתות רבות – מלחמות השליטה והכוח של המוסדות הדתיים לא פוסחות על אזרחי מדינת ישראל. מדינות המערב הבינו זה כבר שיש להפריד בין עניינים מדיניים ודת – עניינים שבמהותם אמורים להיות בתחום האמונה. מטרת ההפרדה הזו במדינות המערב היא בעיקרה להפריד את מקור הכוח של המוסדות הדתיים מעניינים הקשורים לממשל ומדיניות. בישראל, למרבית הצער, אין הפרדה שכזו, לפחות לא בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין. אמנם, גם פה קיים ומתפקד בית משפט לענייני משפחה שפועל כשלוחה מדינית של ישראל שאיננה בהכרח דתית, אולם נישואין וגירושין כשלעצמם נתונים לחסדי ולכוחם של המוסדות הדתיים – יהיה זה הרבנות, או בתי הדין של המוסלמים והנוצרים.

מלחמות הדת ואיך הן משפיעות על האזרח הפשוט

כחלק ממאבקי הכח והשררה של המוסדות הדתיים, בתי הדין הדתיים אינם מאפשרים נישואים מעורבים, קרי מוסלמים אינם יכולים להתחתן עם יהודים או עם נוצרים, יהודים אינם יכולים להינשא לכל מיש דתו אינה מוכרת על ידי הרבנות כיהודית.

לכאורה, על פי חוקי הדת, קיים חשש לגבי יהודים רבים שהגיעו למדינת ישראל והוכרו כיהודים על ידי משרד הפנים כולל קבלת תעודת עולה מכח חוק השבות. במדינות רבות במזרח אירופה נישואים דתיים אינם מוכרים כלל ונטל ההוכחה כי האם נולדה לאם שנולדה לאם יהודית וכו' אינו תמיד החלטי או מתקיים. אפילו אם האדם גדל במשפחה מסורתית ששמרה על חגי ישראל, הרבנות שומרת לעצמה את הזכות המפוקפקת להטיל ספק ביהדותו של אותו האדם. מכיוון שכך, אחד מהכלים החזקים ביותר שקיימים בידי הרבנות במסגרת מאבק כוחות זה הוא לאסור קיום נישואים בין זוגות אלא אם כן יבחרו בני הזוג שהרבנות החליטה, לעתים באופן שרירותי למדי, שהם אינם יהודיים "מספיק" להתגייר בתהליך ארוך וממושך הדורש מהם לשנות את אורחות חייהם, לא תמיד בהתאם למצפונם, רצונם או אמונתם.

התוצאה הישירה של תאוות הכוח הזו היא שכחמישית ויותר מכלל הזוגות אשר רוצים להינשא בישראל אינם יכולים לעשות זאת ורבים אחרים שרוצים להינשא ללא עירוב חוקי הדת האנאכרוניסטיים בחייהם וטקסיהם הפרטיים ביותר אינם מורשים, על פי חוקי מדינת ישראל, לעשות זאת. ישראל אולי חתומה על האמנה בינלאומית שמצהירה כי זכותו של אדם להינשא לכל מי שהם רוצים ללא תלות בגזע, דת, צבע או מין אך היא גם הגישה הסתייגות על ממתן חופש הדת ועל רקע שוויון לנשים לאור חוסר האפשרות לנשים לכהן בתפקידי מפתח במוסדות הדתיים.

חתונה אזרחית בקפריסין

חתונה אזרחית בקפריסין היא לא פתרון, אולי, למצב המורכב הקיים בישראל שבה קיימים שני גופים שונים בעלי כח ושררה המשפיעים על חיי התושבים, גופים שלא תמיד פועלים מתוך שיקולים של טובת התושבים, אבל היא סוג של קומבינה, פתרון לעת מצוא ובלית ברירה למצב קיים, מצב בו זוגות אינם יכולים להינשא בארץ במסגרת מערכות הכח והשררה הקיימות כיום.

בזכות חוקים בינלאומיים, היד הארוכה של משרד הפנים נאלצת לחתום ולרשום זוגות אשר נישאו בחוק במדינות שאינן מדינת ישראל כנשואים בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין וכל שנותר לזוגות אלו הוא לחכות לזמנים בהם מגפת הקורונה תירגע וניתן יהיה לחזור ולנסוע לקפריסין על מנת להתחתן שם. למה דווקא קפריסין? ראשית אין מניעה להינשא בכל מדינה אחרת אולם קפריסין מהווה פתרון מוצלח במיוחד עבור ישראלים רבים בעיקר בזכות שתי עובדות:

• הם הופכים את החיים של אלו הבאים להינשא בתחומם לקלים במיוחד
• הם ממש, אבל ממש קרובים לישראל

מה זאת אומרת? זאת אומרת שטיסה לקפריסין אורכת פחות משעה, פחות מהזמן שנדרש על מנת להגיע מתל אביב לירושלים באוטובוס. זאת אומרת שכאשר מתרגמים מסמכים עבור הליך וטקס הנישואים האזרחיים בקפריסין, עדיין נדרש אמנם תרגום נוטריוני עם חותמת אפוסטיל אולם ניתן בהחלט לתרגם את המסמכים הנדרשים לאנגלית ולא חייבים לתרגם אותם ליוונית, השפה המדוברת בקפריסין, קפריסין אינה דורשת שהיה ממושכת בקפריסין לפני קיום טקס הנישואין וזה שקפריסין אינה דורשת מסמך שמדינות רבות אחרות כן דורשות – הנולה אוסטה, מסמך שבו ישראל מצהירה שאין מניעה כי הזוג יינשא, מסמך שאותו מדינת ישראל מסרבת להנפיק, מטעמים מובנים.

אילו מסמכים דרושים על מנת להינשא בקפריסין בנישואין אזרחיים, ומה צריך לעשות לגביהם?

קפריסין דורשת מעט מאד מסמכים: דרכון בתוקף (ויתרת תוקף של חצי שנה לפחות), תמצית רישום של משרד הפנים – ובעקרון – זהו. למה בעקרון? כי יש מצבים בהם תדרשו למסמכים נוספים. אם למשל אחד או שני בני הזוג היו בקשרים קודמים רשמיים (נישואים או איחוד אזרחי) – יהיה עליהם להציג תעודות שמעידות שקשרים אלו הסתיימו, בין אם בהתרת ברית הזוגיות, בגירושין או בפטירת בן הזוג השני. בנוסף, אם אחד מבני הזוג שינה את שמו, אפילו אם הדבר היה מטעמים של נישואים קודמים – יהיה עליהם להציג אישור לשינוי השם שאותו ניתן לקבל כאשר מבקשים תמצית רישום מורחבת ממשרד הפנים הכוללת שינוי שמות.

כל מסמך המוגש לעירייה בקפריסין שם נערכים הנישואים, חייב להיות מתורגם בתרגום נוטריוני מעברית לשפה האנגלית וחתום בחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים.

ג'פרי פרסטון "ג'ף" בזוס הוא מייסד אמזון בארה"ב ונכון להיום הוא גם מוערך כאיש העשיר ביותר בעולם. ישראלים רבים נושאים את עיניהם לאמזון ומקווים להשתלב בתעשייה האדירה שחברה זו מייצרת, ואולי גם ללכת בעקבותיו של המייסד ולהתעשר במהירות. הדרך לשם אינה קלה ומתחילה בפתיחת חשבון מוכר באמזון.

פתיחת חשבון מוכר באמזון – חסם שדורש סבלנות, ותרגום נוטריוני

כדי לפתוח חשבון כמוכר באמזון צריך ליצור חשבון שניתן להעביר אליו כספים על ידי אמריקאים, ולהציג מסמכים רבים להוכחת זהותכם וכשרות העסק שלכם. זה אומר שאמזון תרצה הוכחות לזהותכם, מקום מגוריכם, רישוי העסק, הוכחה לניהול כספי העסק בחשבון הבנק, זהות הספקים שלכם ועוד. כחלק מהדרישה להוכיח מי אתם ואיפה אתם גרים, לדוגמה, ייתכן מאד ותאלצו לצרף לבקשת פתיחת חשבון מוכר חשבונות שקיבלתם בארץ, למשל חשבונות תשלום שירותי מים, גז, חשמל, כבלים, חיבור לאינטרנט וכדומה. רישיונות עסק הם דבר נוסף שתצטרכו לספק ועוד מסמכים רבים ושונים שהמשותף לרובם הוא שהם נכתבו בשפה העברית.

כיוון שאמזון היא חברה אמריקאית שמאמינה בכל ליבה ונפשה שהעולם כולו צריך להתנהל בשפה האנגלית, יהיה עליכם לתרגם את המסמכים והחשבונות בתרגום נוטריוני לאנגלית. עוד לפני תרגום המסמכים וודאו כי השם המופיע על כל החשבונות המתורגמים והנשלחים הוא אותו השם, ושאופן כתיבת השם היא בדיוק באותו האופן על כל המסמכים. במקרים רבים יש פערים בדרך בה השם רשום על החשבונות השונים: חלק מהחשבונות עדיין כולל את השם מלפני הנישואים והוא שונה מזה שאחרי הנישואים, לעתים השמות שמופיעים על החשבון הם שמות שני בני הזוג ובאחרים – רק שם של אחד מבני הזוג, ייתכן ויש חשבון שהשם מופיע כשם חיבה (לדוגמה – בחלק הוא מופיע כ"דני" ובחלק אחר כ"דן") כל אי התאמה שכזו תיצור עבורכם בעיה בהמשך הדרך.

השלב הראשון בפתרון הוא יישור קו – דאגו כי השם המופיע על כל החשבונות הללו הוא בדיוק אותו השם הכתוב בדיוק באותו האופן. באופן דומה וודאו כי הכתובת רשומה בצורה זהה בכל החשבונות, שאין טעויות ברישום מספר תעודת הזיהוי, מספר העסק או מספר הטלפון – כל טעות, גם הכי קטנה, או חוסר התאמה כזה יכולים לגרום לעיכוב ניכר בפתיחת החשבון או קשיים נוספים שיוערמו בהמשך הדרך – וחבל.

אחרי שמיציתם את הסבלנות – עוברים לנושא התרגום הנוטריוני. חשבונות הנשלחים לאמזון, יש לתרגם בתרגום נוטריוני מעברית לאנגלית כדי שהחשבון יקבל התייחסות ויטופל.

לא כל מה שקל… הוא קל

היום התרגלנו שהכל ניתן כמעט לעשות בלחיצת מקלדת, הקשת עכבר או נקישה כפולה על מסך הסלולרי, אבל לפני שאתם ממהרים למלא את הטופס המקוון, אלא מה, שיהפוך אתכם למוכרים באמזון וודאו כי יש בידכם את כל מה שדרוש על מנת להשלים את התהליך. אומרים שקשה באימונים קל בקרב – אם תנסו למלא את הטופס המקוון בלי לעשות קודם את עבודת ההכנה הממושכת שהיא לאו דווקא מקוונת: איסוף כל המסמכים הנדרשים, צילום או סריקה איכותיים שלהם, ווידוא כי הפרטים המלאים הרשומים בכל המסמכים כתובים באופן שווה: שם, כתובת, מספרי זיהוי ומספר עסק, טלפון, תאריכים וכדומה – ועדכון לקבלת מסמכים בהם הפרטים הללו זהים, תרגום כל החשבונות והמסמכים לאנגלית בתרגום נוטריוני – כאשר תעשו את כל העבודה הקשה הזו – אז באמת תוכלו לגשת למילוי הטופס המקוון בשקט ומבלי להתקל בקשיים ומחסומים לאורך הדרך.

לעבוד עם מספר חשבון אמריקאי

אמזון לא משלמים לחשבונות בנק ישראלים אלא לחשבונות בנק אמריקאיים. לפני שתוכלו להפוך להיות מוכרים באמזון, עליכם להשיג מספר חשבון אמריקאי אליו אמאזון יכלו להעביר אליכם כספים.  אם יש לכם חשבון בנק אמריקאי או שתוכלו לקבל גישה לחשבון אמריקאי – אשריכם. ולא, ישנן חברות המתמחות במתן פתרונות עבור ישראלים הזקוקים למספרי חשבון אמריקאיים.

יש שתי שיטות לקבלת מספר חשבון בנק אמריקאי – באמצעות פיוניר, סטארט-אפ ישראלי המספק שירותי הנגשת חשבונות בנק אמריקאים עבור ישראלים ואחרים שאינם אמריקאים, ופתיחת חשבון בבנק אמריקאי של ממש או על ידי ביקור בארה"ב וקפיצה לפגישה בבנק אמריקאי או באמצעות עו"ד מתווך. עלות פתיחת חשבון בנק אמריקאי באמצעות עו"ד עומדת על כ-1500$-2000$. במקרה הזה תקבלו חשבון בנק מלא עם כל האפשרויות הנלוות: כרטיס אשראי על שמכם, אפשרות להפקדת הרווחים מאמזון בחשבון, אפשרות להעביר את הכספים לחשבון בארץ וכדומה.

האפשרות השניה היא פתיחת דמוי חשבון בנק אמריקאי באמצעות פיוניר – כאן הרישום הוא בחינם וגם פה תקבלו כרטיס אשראי ואפשרות של משיכת כספי הרווחים מאמזון ואפילו משיכת כספים בכספומט. יחד עם זאת כדאי לקחת בחשבון כי למרות שלאחרונה ניתן להעביר את הכספים לחשבון הבנק הישראלי, רצוי להשאירם כמט"ח בגלל עמלות ההמרה הגבוהות (ושער הדולר הנמוך). כאן, הסכום הניתנים להעברה ולגם לשמירה בחשבון הם סכומים מוגבלים.

אם בחרתם באפשרות של פיוניר – גם כאן תתבקשו לפתוח חשבון באופן מקוון תוך צירוף מסמכים המוכיחים את זהותכם ומשלח ידכם. גם פה וודאו כי השם הרשום על כל המסמכים הוא זהה אחד לשני וכן זהה לכל המסמכים שנשלחו לפתיחת חשבון אמאזון.

תרגום נוטריוני של חשבונות ומסמכים בדרך להפוך להיות מוכרים באמזון הוא שלב הכרחי שמגיע מייד לאחר איסוף החשבונות והמסמכים הנדרשים: דרכון בתוקף, חשבונות שימוש המוכיחים את מקום המגורים, חשבון עסק וכדומה. דאגו לסריקה איכותית של כל המסמכים הללו ותרגומם בתרגום נוטריוני לאנגלית. ניתן להשיג תרגום נוטריוני על ידי שליחת הסריקה האיכותית לנוטריון, וקבלת התרגום והאישור הנוטריוני באמצעות שליח עד הבית. יש לוודא כי השמות, מספרי עסק, כתובות והטלפונים רשומים באופן מדויק וזהה בכל המסמכים, כולל מסמכי פתיחת חשבון בנק אמריקאי. ואל תשכחו, לפתוח חשבון זו רק נקודת ההתחלה, עכשיו מתחילה העבודה האמיתית.

ישראלים אוהבים לטייל בעולם, לעתים גם לתקופות ארוכות. ישראלים נוסעים ללמוד ברחבי העולם, לעבוד במקומות שונים בעולם. במקביל, רבים מגיעים למדינת ישראל – עושים "עלייה", באים ללמוד בארץ, או לעבוד כעובדים זרים. כל מעבר כזה מחייב התנהלות אל מול משרד הפנים וההגירה של ישראל עבור אלו שבאים מחוץ למדינה אל הארץ, ומול אלו של המדינות הזרות עבור הישראלים הבאים לגור, ללמוד או לעבוד בתחומם.

לכאורה, כל תרגום יכול להיות קביל, אך כאשר מדובר על מסמכים רשמיים, תעודות או מסמכים שמיועדים לגורמים מדיניים או גורמים רשמיים אחרים – התרגום הקביל הוא תרגום נוטריוני.

מה הוא נוטריון?

נוטריון הוא עורך דין בעל ניסיון רב שהוסמך על ידי המדינה לשמש מעיין שלוחה של בית המשפט והמדינה. כאשר נוטריון מתרגם תרגום נוטריוני, הוא למעשה נותן אישור מטעם מדינת ישראל כי התרגום נאמן למקור ואפשר להשתמש בתרגום המסמך או התעודה באותו אופן כאילו היו מציגים את התעודה או המסמך המקוריים.

לנוטריון יש סמכויות נוספות מעבר לסמכויות תרגום נוטריוני. נוטריון רשאי גם לאשר צוואות כאילו היה בית משפט או רשם הצוואות, לאמת הסכמי ממון טרום נישואין, לאמת חתימות דוגמת ייפוי כח בלתי חוזרים, כאלו שיש לחתום עליהן עבור הבנק כאשר לוקחים הלוואת משכנתא, לאשר צילומים של מסמכים ותעודות ומספר סמכויות נוספות. סמכויות הנוטריון עוסקות באישור מסמכים בעלי משמעות חוקית ומשפטית.

דוגמאות לצורך בתרגום נוטריוני למסמכים לשפה העברית ומהשפה העברית

ישנם מצבים רבים שבהם יש צורך בתרגום נוטריוני למסמכים ולתעודות לשפה העברית ומהשפה העברית, הרי מספר דוגמאות למצבים ולסוגי המסמכים שאותם יכול להיות צורך בתרגום נוטריוני:

• תרגום מכתב לשפה העברית – כיום בעולם, לא כל הזוגות הם בני אותה המדינה. כאשר ישראלי או ישראלית פוגשים את בני זוגם בחו"ל, לא תמיד בני הזוג העתידיים הם ישראלים, ולעתים גם אינם יהודים. במידה ובני הזוג ירצו למסד את הקשר בינם וירצו להמשיך להתגורר ביחד בישראל – יהיה צורך להסדיר את הסטאטוס האזרחי של בן הזוג שאינו ישראלי אל מול משרד הפנים. מדובר בתהליך ארוך במיוחד שנמשך מספר שנים. במהלך תקופה זו יהיה על בני הזוג לתרגם מסמכים רבים לשפה העברית – מסמכים שמוכיחים את התאקלמות בן הזוג בארץ וגם מסמכים שמוכיחים את הקשר הזוגי בין בני הזוג. מכתב מחברים שבו הקשר הזוגי שבינם מוזכר יכול לשמש ראייה עבור משרד הפנים וכמו כל מסמך שיש להגיש למשרד הפנים – יש לתרגם אותו בתרגום נוטריוני לשפה העברית.
• תרגום חוזה עסקי מהשפה העברית – אם ישראלי נכנס לשותפות עסקית עם איש עסקים שאינו ישראלי, גם אם החוזה בינם נכתב ונחתם בשפה העברית ייתכן בהחלט שהשותף העסקי שאינו ישראלי ירצה לקבל את החוזה העסקי מתורגם לשפה שאוה הוא מדבר על בוריה. גם תרגום כזה יש לבצע כתרגום נוטריוני על מנת שלחוזה המתורגם יהיה תוקף משפטי בכל מדינה זרה בה איש העסקים שאינו ישראלי גר.
• תרגום תמצית רישום של משרדי האוכלוסין וההגירה מעברית – זוגות רבים שמעוניינים להינשא, אינם יכולים או שאינם רוצים לעשות זאת בארץ. זוגות חד מיניים, זוגות ששני בני הזוג אינם משתייכים לאותה הדת או זוגות שהרבנות אינה מכירה ביהדות של אחד מבני הזוג או ביהדותם של שני בני הזוג אינם מורשים להינשא בארץ. זוגות אחרים מעוניינים להינשא בנישואים אזרחיים ולא דתיים – נישואים שאינם אפשריים בארץ ישראל. על מנת להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, יהיה לתרגם את מסמך תמצית הרישום של משרד האוכלוסין וההגירה לשפה הנדרשת במדינה שבה ירצו להינשא. על התרגום להיות תרגום נוטריוני חתום בחותמת אפוסטיל כנדרש. תמצית רישום של משרד האוכלוסין וההגירה הוא מסמך המאשר מה הסטאטוס המשפחתי של כל אחד מבני הזוג ולמעשה מסמך המאשר למדינה שבה יינשאו כי הם פנויים להינשא אחד לשני.
• תרגום תעודת יושר של המשטרה לשפה זרה – ישנן מדינות המאפשרות לישראלים לקבל אזרחות בהן בתנאים מסוימים. לדוגמה רומניה מאפשרת למי שאחד מהוריו או הורי הוריו נולד באיזור שהיה תחת שלטון רומני בתקופת לידתו לקבל אזרחות רומנית, ספרד מאפשרת לצאצאי מגורשי ספרד לקבל אזרחות ספרדית וכדומה. לעתים הצורך בקבלת דרכון זר הוא לאחר הגירה למדינה אחרת – ברב המקרים הללו, אחד המסמכים אותם יש להגיש למדינה בה מעוניינים לקבל אזרחות תעודת יושר של המשטרה, ולפני שניתן להגיש תעודה זו למדינה זרה יש צורך לתרגם את התעודה בתרגום נוטריוני לשפת המדינה שבה התהליך מתבצע.
• תרגום תעודת נישואין לשפה העברית – בין אם זוג החליט להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל או שזוג עשה עלייה והגיע נשוי ממדינה זרה, לפני שניתן יהיה לרשום אותם כזוג נשוי במשרד הפנים יש צורך לתרגם את תעודת הנישואין שבידם בתרגום נוטריוני לעברית.

חותמת אפוסטיל ומתי היא נדרשת?

כאשר מסמך מיועד למדינה זרה מתורגם בתרגום נוטריוני לאותה הפשה, הדבר מקנה לתרגום תוקף חוקי ומשפטי כאילו היה התעודה המקורית עצמה – בארץ. על מנת שהתרגום יהיה תקף גם בחו"ל או עבור מדינות זרות, גם אם מדובר בשגרירויות שלהן בארץ – יש צורך לאמת מול משרד הפנים את סמכותו של הנוטריון לתת אישורים כאלו מטעם המדינה.

מרבית המדינות חתומות על האמנת האג 1961 והן יקבלו את חותמות האפוסטיל של משרד המשפטים ככאלו אשר נותנות תוקף בינלאומי לתרגום. ישנן מדינות שידרשו את תיקוף התעודות המקוריות בנוסף – תיקוף שניתן לבצע במשרד החוץ בירושלים וביתר משרדי הממשלה על פי אופי התעודה. מדינה אשר אינה חתומה על האמנת האג 1961 תדרוש הליך אימות ארוך וסבוך יותר עבור המסמכים המתורגמים על ידי נוטריון עבורה.

גם מדינת ישראל דורשת כי המסמכים שמוצגים בפניה יהיו חתומים בחותמת אפוסטיל במדינה שבה הונפקו. אם לדוגמה אדם מגיע עם תעודת לידה מארץ זרה הכתובה בשפה הדורשת תרגום לעברית – יהיה עליו בנוסף להחתים את התעודה בחותמת אפוסטיל במשרד החוץ של אותה המדינה או לאמת במשרד החוץ ולתקף מול שגרירות ישראל שם אם חותמת אפוסטיל אינה אפשרית.

אחד השירותים הנפוצים ביותר אשר נוטריונים בארץ מעניקים ללקוחותיהם הוא שירותי תרגום נוטריוני, אך ישנם שירותים אחרים אשר נוטריונים נותנים, נחוצים לא פחות בדגש על כתיבת ואישור צוואות, עריכת הסכמי ממון טרום נישואין, אישורי צילום נאמן למקור, תצהירים משפטיים, אימות חתימות – וכן, גם שירותי תרגום נוטריוניים.

אישור צוואות

החוק קבע דרכים שונות בהן אדם יכול לכתוב צוואה לפני מותו מתוך הבנה שחלוקת רכושו לאחר מותו יתנהלו בהתאם לרצונו בחייו. יש יתרון בכתיבת צוואה גם אם רצון האדם הוא כי החלוקה תתנהל בהתאם לחלוקה השרירותית הקבועה בחוק הנוגעת לחלוקת רכושו של אדם אשר לא השאיר צוואה אחריו. עיקר הדברים הוא כי משך הטיפול בירושה מתקצר וחוסך הפתעות לא צפויות. לעתים, החלוקה הרצויה שונה מזו הקבועה כברירת מחדל בחוק ואז ללא צוואה הרצון לא יתממש כלל ללא צוואה בתוקף.

במיוחד כאשר הצוואה שונה מברירת המחדל, תמיד יהיו צדדים שיראו את עצמם נפגעים, אך הדבר נכון גם לאותם מקרים המוגדרים בחוק. קחו למשל את חלוקת הרכוש הקבועה: חצי לבן או בת הזוג שנותרו בחיים והיתר מתחלק שווה בשווה בין הילדים. כאשר המחוקק חשב על ברירת מחדל זו מה שעמד מול עיניו היה מצב בו זוג נשוי אחד לשנייה לתקופה ארוכה ולהם ילדים משותפים. בעולם המודרני הדברים עלולים להיות מעט מסובכים יותר. מה קורה כאשר אחד הילדים נמצא בנתק מהמשפחה? האם גם אז הוא זכאי לחלקו ברכוש? מה קורה במצב בו הנפטר ניהל במהלך חייו מספר קשרים משמעותיים, כאשר מכל קשר כזה יש לו ילדים קודמים? מה קורה כאשר בן או בת הזוג האחרונה הם צעירים בהרבה ומשך הזוגיות לפני מותו של הנפטר היה חודשים ספורים בלבד?

בכל אחד מהמקרים הללו, החלוקה הסטנדרטית של הרכוש ייתכן ואינה מתאימה עבור המצב. בכל המקרים האלו מומלץ להשאיר צוואה שתמנע חילוקי דעות וסכסוכים משפטיים ארוכים ויקרים שרק יעכבו את כל התהליך.

המחוקק קבע מספר דרכים להשאיר צוואה, החל מצוואה הכתובה בכתב ידו של הנפטר וכלה בצוואה "בפני הרשות" – כזו שנחתמת בפני שופט, רשם הצוואות או נוטריון ומופקדת למשמורת אצל רשם הצוואות. בין הדרכים השונות בהן ניתן לרשום צוואה, קיימת היררכיה מסוימת. לכאורה – כולן תקפות אבל קל מאד לערער על תוקפה של צוואה הכתובה בכתב יד. צוואה כזו יכולה להתגלות כלא תקפה אם חוקי כתיבה מסוימים לא נשמרו או שאדם אחר רשם אותה ולא הנפטר בעצמו לפני מותו. צוואה כזו יכולה גם לא להתגלות כלל – להשאר כאבן שאין לא הופכין במגירה, אם מתוך חוסר תשומת לב או מתוך הסתרה מכוונת מצד מי שהצוואה לא הטיבה עימו. קל גם לטעון כי הצוואה נכתבה מתוך כפייה או באמצעות איומים כאלו ואחרים – בקיצור התוקף המשפטי של צוואה כזו קיים, אבל קל לערעור.

צוואה בפני עדים תוקפה חזק יותר, אך כאן קיימת תלות בשני אנשים נוספים אשר יודעים על תוכנה של הצוואה. כאשר צוואה נחתמת אצל נוטריון אין צורך בעדים, והצוואה נשמרת אצל רשם הצוואות כך שהסיכוי שהיא תאבד או תשונה בדיעבד כמעט ואינו קיים. כיוון שחלק מתפקידי הנוטריון הוא לוודא כי האדם היה כשיר משפטית לחתום על הצוואה והוא עשה זאת מתוך הבנה ורצון חופשי – הסיכוי לערער על צוואה כזו אפסי.

חתימה על תצהירים משפטיים כחלק משירותי נוטריון

בעלי מקצוע רבים נדרשים לתת חוות דעת על בעיות מסוימות: רטיבות המהווה עילה לסכסוך בין שכנים, איכות ביצוע עבודה מסוימת כעילה לתביעת בעל המקצוע שביצע את העבודה, אפילו עדות למאורע כלשהו שהתרחש ונידון בבית המשפט. במיוחד בימים אלו בהן רצוי להימנע מהתקהלויות מיותרות אבל גם בימים כתיקונם בהם הופעה למתן עדות בבית המשפט משמעה איבוד של יום עבודה היא דבר מה שרצוי להימנע ממנו במידת הניתן. ניתן להימנע מכך במידה רבה על ידי מתן תצהיר משפטי החתום בנוכחות נוטריון. אישור נוטריוני לתצהיר משפטי נותן לתצהיר מעמד של עדות בעל פה בבית המשפט ומאפשר לבעל המקצוע או נותן ההצהרה גמישות במועד מתן ההצהרה ומשחרר אותו מהחובה להופיע בגופו בבית המשפט לצורך מתן העדות.

חתימה על הסכמי ממון טרום נישואין

עוד אחד משירותי נוטריון הניתנים הוא חתימה על הסכמי ממון טרום נישואים. לרב, אישור הסכמי ממון דורש הופעה בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, אך במידה וההסכם נחתם לקראת ובטרם הזוג נישא, גם נוטריון יכול לתת אישור להסכם כזה. קיימת חשיבות לחתימה על הסכם ממון בין בני זוג. הדבר יכול להוביל לקיצור המריבות והוזלה ניכרת של תשלום עבור עורכי דין במקרה ובו בני הזוג נפרדו. הסכם ממון גם יכול לבאר ואף לשנות סוגיות הקבועות כברירת מחדל בחוק, גם אם הן אינן תמיד לרצון או לטובת בני הזוג, כגון חישוב מועד הפרידה – האם יש לחשב אותו כאשר בני הזוג החליטו והסכימו כי ייפרדו? כאשר הבעל נותן גט של ממש לאשה? כאשר אחד מהם עובר לדירה אחרת?

אישור הסכם ממון טרום גירושין אצל נוטריון כולל כמה יתרונות מובנים: ראשית התזמון אינו תלוי בלוחות הזמנים השרירותיים של בתי המשפט העמוסים בארץ. שנית, האווירה שבה בני הזוג מגיעים לכדי הסכמות והבנה על מה הם רוצים לחתום היא אווירה רגועה ושלווה, ולא האווירה העוינת והבלתי אישית שבה ייתקלו בבית המשפט. במשרדי הנוטריון הם יוכלו לקבל הסברים מפורטים ולא דחוקים בזמן לגבי הסעיפים השונים של ההסכם ולהבין אותו על בוריו וכן ליישר מחלוקות שיתגלעו במידה וכאלו עולות.

נוטריונים מעניקים אישורים רשמיים למסמכים ולחתימות. כיוון שמסמכים, במיוחד בעת הזו, עשויים להיות מונפקים בשפות רבות, קיימת חשיבות מיוחדת לנוטריון אשר יודע לתת שירותי נוטריון בשפות רבות. סוגי האישורים שנוטריון מנפיק מוגדרים בחוק. את ההסמכה הנוטריון מקבל ממשרד המשפטים, קרי מהמדינה. הוא משמש, למעשה, סוג של עזר כנגד בתי המשפט העמוסים ויכול לאשר מסמכים לשימושים רשמיים, מדיניים, עירוניים או משפטיים בדיוק כפי שניתן לעשות בבית המשפט.

אילו שירותי נוטריון בעברית ניתן לקבל?

רשימת האישורים שנוטריונים בארץ רשאים להנפיק היא רשימה קבועה בחוק וכל שינוי בה דורש שינוי התקנות. רשימת השירותים כוללת:

• אישור "צילום נאמן למקור" למסמך או תעודה
• אישור על נכונות תרגום של מסמך או תעודה
• אימות חתימה על מסמך, הסכם או חוזה
• אימות חתימה על מסמך, הסכם או חוזה, כאשר האדם חותם בשמו של אחר
• אישור חיים
• אישור צוואה בפני הרשות
• אישור הסכם ממון טרום נישואין
• אישור על תצהיר משפטי
• אישור העדה על מסמך סחיר
• אישור ביצוע פעולה אחרת שנדרשת לביצוע על ידי נוטריון ציבורי

האם יש הבדל בין נוטריון רגיל לנוטריון ציבורי בארץ?

ישנן מדינות בהן מוגדרת הפרדה בין שני סוגי תפקידים: נוטריון ונוטריון ציבורי. לרב, נוטריון ציבורי הוא פקיד המוסמך על ידי המדינה בה הוא פועל לאשר מסמכים בעוד תפקיד הנוטריון הרגיל הוא שונה וכולל סמכויות אחרות שנובעות גם מהרקע המשפטי הנדרש מהם. הסמכויות הניתנות בידי כל אחד מבעלי שני התפקידים הללו הוא שונה מעט בין מדינה למדינה אך המשותף לכולם הוא העיסוק במסמכים בעלי משמעות רשמית וממלכתית.

ככלל, תפקידי הנוטריון נגזרים מהמערכת המשפטית באותה המדינה. מערכות המשפט בעולם שונות זו מזו: בארה"ב, לדוגמה, משפטים פלילים יוכרעו על ידי חבר מושבעים שאינם עורכי דין או שופטים אלה נבחרו מכלל הציבור לשמש בתפקיד זה לצורך אותו המשפט. בגדול, יש שתי מערכות משפט עיקריות שהתפתחו עם השנים: אחת נקראת קונטיננטלית ושני נקראת אנגלית. ברב המקומות בהן אנגליה שלטה, המערכת המשפטית דומה בעיקרה לזו האנגלית ואילו במקומות בהן ארצות אירופה האחרות שלטו – המערכת הקונטיננטלית היא הדומיננטית מבין שתיהן. אין כיום מקום בעולם בו המערכת המשפטית מזוהה באופן מוחלט עם המערכת הקונטיננטלית או האנגלית.

ישראל היא מדינה מורכבת. בתקופת הטורקים התבססה כאן מערכת משפטית שנשענה בעיקרה על המערכת הקונטיננטלית. בתקופת הבריטים, המערכת המשפטית התקרבה לזו האנגלית. לאחר קום המדינה, המערכת חזרה ברובה לשורשיה הקונטיננטליים.

תפקיד הנוטריון והנוטריון הציבורי נגזרים ממערכות משפט אלו. תפקידו של הנוטריון נגזר מהמערכת הקונטיננטלית בעיקר. לפני קום המדינה, הייתה מקובלת החלוקה בין נוטריון לנוטריון ציבורי גם בארץ. נוטריון הציבורי היה פקיד שהוסמך לאשר מסמכים רשמיים מטעם המדינה עבור שימושיים פנים ישראליים ואילו נוטריון (רגיל) היה עורך דין פרטי שגם הוא עסק במסמכים אבל כאלו שהיו מיועדים להצגה בחו"ל. במשלך השנים, שני התפקידים אוחדו לכלל תפקיד אחד: נוטריון. בארץ, נוטריון רשאי לאשר מסמכים הן לשימוש פנימי והן לשימוש מחוץ לגבולות הארץ. שלא כנוטריון ציבורי, נוטריונים בארץ נדרשים להיות בעלי השכלה וניסיון משפטיים. רק עורכי דין בעלי ותק רב רשאים להגיש בקשה לקבלת רישיון לעסוק בתפקידים נוטריוניים.

שריד לעבודת הנוטריון הציבורי בארץ ניתן לראות דווקא בשגרירויות ישראל בחו"ל שם פקידים, גם כאלו שאינם עורכי דין, מקבלים אישור מיוחד לתת אישורים נוטריוניים מסוימים למסמכים שעוברים דרך השגרירות.

כאשר ישנו אישור שמקובל בארץ אחרת שנוטריון ציבורי יספק, בארץ נוטריון רגיל יכול לבצע שירות זה.

יתרון לשירותי נוטריון בעברית לנוטריון הדובר שפות רבות

במקרים רבים נאלצים תושבי ישראל להציג מסמכים, עדויות ותעודות בפני הרשויות בארץ ישראל. לא כל אותם מסמכים ותעודות מקורם בישראל. שתי דוגמאות נפוצות הן תעודות נישואין ותעודות תואר אקדמי.

בישראל קיימת בעיה בתחום הנישואין כיוון שאין הפרדה בין דת ומדינה בכל הנוגע לחוקי המדינה. כפועל יוצא, הקובעים הבלעדיים בנושאי חתונות, גירושין וכדומה הם בתי הדין הדתיים ובראשם הרבנות. כפועל יוצא של מצב זה, קיימים זוגות רבים בארץ שאינם מורשים להינשא כאן כלל. לא מדובר באחוז זניח באוכלוסייה אלא באחוז משמעותי ביותר מקרב הזוגות הנישאים בארץ. על כל חמישה זוגות שנישאים בארץ, זוג אחד בוחר להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתונים אלו אף אינם כוללים זוגות גאים כלל אותם יש להוסיף למניין אותם זוגות שבוחרים להינשא בחו"ל, כתשעת אלפי זוגות מדי שנה. חלק מן הזוגות בוחרים להינשא, לדוגמה, בקפריסין: ארץ ידידותית לזרים הבאים להינשא בתחומה אשר מנפיקה תעודות נישואין באנגלית. אולם רבים אחרים, כשלושת אלפי זוגות בשנה לערך, נישאים במקומות אחרים בהם תעודת הנישואים אותה הם מקבלים לידם בתום הטקס כתובה בשפה שפקידי משרד הפנים בארץ יסרבו לקבל אלא אם כן התעודה תתורגם בתרגום נוטריוני לשפה מוכרת בארץ: עברית.

בעיה דומה קיימת עבור ישראלים אשר בוחרים ללמוד בחו"ל. בישראל קיימת מערכת לימוד אקדמאית טובה, אך לעתים בעייתית. ישנם מקצועות אשר הקבלה ללימודים בהם היא בעייתית במיוחד, דוגמת מקצועות הרפואה. מקצועות אחרים ישנם מקומות מסוימים בעולם המציעים התמחות טובה במיוחד במקצועות ההם. בשני המקרים הפועל היוצא הוא אדם שעוזב את ישראל באמצע החיים על מנת ללכת וללמוד לימודים אקדמיים בחו"ל. כדי לעשות זאת יהיה עליו להיעזר בשירותי נוטריון בעברית, במיוחד כזה הדובר שפות זרות – בשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה היא הקבלה ללימודים וכל התהליכים המתלווים לכך. על מנת להתקבל ללימודים בחו"ל, ייתכן ויהיה צורך בתרגום נוטריוני של תעודת בגרות, כולל גיליון הציונים וחותמת אפוסטיל של משרד החינוך המאשרת כי מדובר בתעודת בגרות ישראלית תקפה. ייתכן ויהיה צורך בתרגום נוטריוני של מכתבי המלצה. בנוסף, יהיה צורך בתרגום נוטריוני גם על מנת לקבל אישור תושבות זמני לצורך לימודים (ויזה) באותה המדינה ואולי גם על מנת להגיש בקשות למלגות. תקופה זו, טרום הלימודים, גם טובה לצורך הסמכת מיופה כח שידאג לכל ענייני התלמיד בעוד הוא שוהה בחו"ל: ישכיר את דירתו, ישלם את חובותיו וחשבונותיו וכדומה. את כל השירותים הללו נוטריון בעברית יוכל לתת, ובלבד שהוא דובר את השפה אליה כל המסמכים להיות מתורגמים. התקופה השנייה בה אותו סטודנט יזדקק לשירותי נוטריון בעברית הדובר שפות רבות היא התקופה לאחר חזרתו שאז יצטרך לתרגם בתרגום נוטריוני את העדויות על הלימודים אשר למד בחו"ל: תעודת סיום תואר, גיליונות ציונים, תעודות מקצוע, תעודות ביצוע סטאג' וכדומה. ללא אישורים ותרגומים נוטריונים אלו, אותו אדם לא יוכל להתקבל ללימודי המשך בארץ (או בארץ אחרת מהארץ שבה למד) או לקבל תעודת עיסוק במקצוע, דוגמת תעודת רופא.

בכל המקרים הללו ואחרים, קיים ייתרון עצום לנוטריון בעברית אשר יכול לא רק לתת שירותים ואישורים אשר נוטריוניים מספקים באופן כללי אלא גם שירותים נוטריוניים בשפות אחרות המיועדים לארצות זרות או בחזרה אל הארץ מאותן ארצות. משרדי הנוטריון אף ערוכים לספק חותמות אפוסטיל נדרשות ממשרדי הממשלה השונים בהתאם לצורך.