תקופת הקורונה מתאפיינת בקשיים ייחודים למי שרוצה לטוס למדינות אחרות ולהגיע לישראל וללא מעט חששות בדבר סגירת נמלי התעופה. כחלק משגרת הנסיעה לחו"ל והניסיון לבלום את התפשטות המגיפה העולמית,  נדרשים הנוסעים להוכיח כי הם ביצעו בדיקה קורונה וכי הם יצאו שליליים בבדיקה, וכל זאת לא יותר מאשר שבעים ושתיים שעות לפני הטיסה המיועדת. אחת הבעיות הניצבות בפני הנוסעים היא כי בעוד הבדיקות מתקיימות בישראל הן מיועדות למעשה עבור המדינה אליה הם נוסעים, למשל רוסיה. ישנן מדינות רבות אשר יקבלו את אותם דרכונים רפואיים לבדיקת קורונה גם כאשר הם כתובים באנגלית, אבל כדי להכנס לרוסיה, יש לתרגם את הדרכון הרפואי לבדיקת קורונה לרוסית תחילה, ולא סתם בכל תרגום – אלא בתרגום נוטריוני המהווה למעשה אישור רשמי בטעם המדינה בשפה הרוסית כי הנוסע אינו נשא של המגפה.

בדיקת דרישות כניסה לפני הנסיעה

האיסורים והדרישות שכל מדינה מעלה משתנות תדיר בתקופה זו. ישנן מדינות אשר מאפשרות כניסה רק של אזרחים ממדינות מסוימות ירוקות ולא ממדינות אדומות (כמו ישראל) אחרות מאפשרות כניסה ובלבד שתוצג בפניהן בדיקת קורונה שלילית תקפה, כזו שנעשתה מספר שעות לפני היציאה. לרב מדובר ב-72 אך ישנן מדינות שדורשות תוקף קצר יותר של 48 שעות. יוון, לדוגמה, דורשת קיום 2 בדיקות שליליות – אחת לפני הטיסה והשנייה עם הנחיתה. מדינות אחרות, גם כאלו אשר אינן דורשות בדיקה שלילית לפני הטיסה עלולות לבוא בדרישה כי הנוסע ישהה בבידוד במשך שבועיים במדינה.

כיוון הנתונים משתנים מעת לעת, גם מצב המדינות הירוקות וגם האדומות, וכן הדרישות על הנוסעים – חשוב מאד להתעדכן מול סוכן הנסיעות ולוודא מה הן הדרישות הרלוונטיות הנוכחיות ברוסיה לפני הטיסה. כרגע ישנן טיסות סדירות המתקיימות לרוסיה, לדוגמה של חברת  לאו-מאביר. ככלל, רוסיה פתחה מחדש את השמיים ומוסיפה מדי פעם מדינות אליהן יוצאות טיסות מרחבי המדינה.

מבחינתה של ישראל, רוסיה נחשבת מדינה אדומה עם מספר הנדבקים הרביעי בעולם והתפרצות שנייה שהיא בשיאה. משמעות הדבר היא כי כל נוסע החוזר מטיסה או שהייה ברוסיה מחויב בהצגת בדיקה שלילית שנעשתה לפני הטיסה ובבידוד של שבועיים לאחר החזרה ארצה. אם הנוסע מגיע עם חיית מחמד, עליו לדאוג למקום משכן חליפי עבור חיית המחמד למשך כל תקופת הבידוד כיוון שבמידה ויוחלט כי עליו להשאר בבידוד במלונית – לא ניתן להכניס למלוניות חיות מחמד.

דרישות נוספות כוללות מענה על שאלון ממוחשב לפני ההגעה לשדה התעופה, בדיקת חום ושימוש רציף במסכה המכסה את האף והפה משך כל השהות בנמל התעופה ועל הטיסה עצמה.

אישור בדיקת קורונה ואישור רכישת ביטוח רפואי

כיום הנכנסים לתחומי רוסיה מחויבים בהצגת דרכון רפואי במעיד על קיום בדיקת קורונה שלילית שנערכה עד 72 לפני העלייה לטיסה וכן על רכישת ביטוח רפואי מלא המכסה את כל תקופת השהות במדינה. על מנת להוכיח לפקיד ההגירה בנמל התעופה כי הם עומדים בדרישות אלו, יש לתרגם את כל המסמכים הרלוונטיים לשפה הרוסית בתרגום נוטריוני.

עלות תרגום נוטריוני מהיר

כיוון שהזמנים הנדרשים לביצוע כל הפעולות לקבלת מסמכים מתורגמים בתרגום נוטריוני הם קצרים במיוחד, ייתכנו מצבים בהם תידרש עבודת נוטריון שלא בשעות המקובלות על מנת לתת מענה מהיר במיוחד לדרישה לתרגום נוטריוני של בדיקת קורונה שלילית. הבדיקה עצמה אמורה להיערך לא יותר מאשר 72 שעות לפני הטיסה, והתרגום יכול להתחיל לא לפני קבלת תוצאות הבדיקה, דבר שעלול לקחת גם יום או יותר. כיוון שכך ייתכנו בהחלט מצבים בהם התרגום הנוטריוני שיש לעשות ייפול על ימי שבתון וחג או שיהיה צורך לבצע את התרגום מעבר לשעות העבודה המקובלות במשרדי הנוטריוני המוגדרות להיות בין השעות שמונה בבוקר ושבע בערב.

שוק הנדל"ן באוקראינה

באוקראינה חיים כ- 45 מיליון בני אדם כאשר הערים המרכזיות להשקעה הן קייב הבירה ואודסה. נפילת השוק ב-2008 גרמה לירידות חדות במחירי הדיור שקוצצו לחצי, בנוסף פלישת רוסיה לחצי האי כרים מביאה לחוסר יציבות פוליטית והעלאת רמת הסיכון, במיוחד באודסה הסמוכה לחצי האי כרים. כיום המצב הוא שהביקוש גדול מההיצע בשוק הנדל"ן ומגמת ירידת המחירים שאפיינה את העשור האחרון מתהפכת, אך הסיכון ממלחמה וחוסר יציבות פוליטית – קיים.

דמי השכירות במדינה נעים בין 500$ ל- 900$.  מס על רכישה, המשולם בעת רכישת נכס, עומד על 2%. מס ההכנסה על שכירות ממגורים עומד על 20%, ומס שבח עומד על 18% ומשולם בעת מכירת הנכס.

עבור משקיעים זרים שיעור המס עומד על 19% מהרווח אבל אם מבצעים את ההשקעה דרך חברת ניהול מקומית המס יורד ל- 5%. גם מס השבח אינו מחויב המציאות: אם  הייתה החזקה של הנכס למעלה משלוש שנים, מקבלים פטור ממס שבח. בין ישראל לאוקראינה יש אמנת מס כלומר – אין כפל מס. אדם שמשלם מס באוקראינה לא יצטרף לשלם את מלוא המס שוב בישראל, אלא רק את ההפרש במידה והמס בישראל גבוה יותרמומלץ להתייעץ מול נוטריון המכיר את השוק שיוכל לעזור לעשות סדר בדברים בכדי שתקבלו את המקסימום.

אוקראינה היא בתהליך צמצום פערים מהעולם המערבי, שיעור הצמיחה הכלכלית הממוצע הוא 3% בשנה. בקייב הבירה גרים כשלושה מיליון תושבים ומיליון נוספים נכנסים מידי יום לעבוד בה. שוק הדירות להשכרה פורח בה. בנוסף, העיר מהווה מוקד משיכה תיירותי כך שקיים גם שוק גדול לדירות Air BNB, במיוחד במרכז העיר שם המחירים לדירות אלו הם גם גבוהים יותר. המחיר למטר בקייב עומד על טווח שבין 815$-1350$ עם תשואה שבין 8%-10%.

אודסה היא עיר נמל בדרום המדינה, לחופי הים השחור. העיר מונה כמיליון בני אדם, והיא מרכז סחר גדול מאוד. גם בה, מחירי הדיור אינם משקפים את ערכם האמתי, הגבוה יותר – אך קרבתה לחצי האי כרים מערערת על יציבות ההשקעה. בניגוד להשקעות בשוק ההון, מכירת הנכסים לוקחת זמן ואף תמיד קיים החשש שהנכס עצמו יפגע מפעולות מלחמתיות באזור.

שוק הנדל"ן ברוסיה

שוק הנדל"ן הרוסי המקומי הוא שוק תוסס בזירה המקומית אך מבחינת משקיעים זרים – הוא מדשדש בעצלתיים בגלל רמות הסיכון הגבוהות. ישנן ערים שנחשבות בטוחות יותר להשקעה בתחום הנדל"ן כמו סנט פטרסבורג או מוסקבה, בזכות החיים החברתיים תוססים והביקוש הגבוה. ראש ממשלת רוסיה פוטין ידוע במדיניות קיצוניות, הסכסוך הצבאי מול אוקראינה מדאיג אף הוא וכן נפילות מהטבע המקומי ומחירי הנפט. יחד עם זאת, רוסיה נמצאת בשנים האחרונות בתנופה כלכלית וירידת ערך הרובל היא הזדמנות להמיר את השקל לרובל הרוסי, ולקנות דירה בזול.

סנט פטרסבורג ומוסקבה, הן שתי הערים הגדולות ברוסיה. סנט פטרסבורג היא עיירת חוף עם ים ונמל, היא עיר מרכזית ויפיפייה עם תרבות חזקה ומסחר פעיל אשר מושכת אליה תיירים רבים.

דירה חדשה ברוסיה מעלה את ערכה עשרות אחוזים כאשר היא נרכשת בזמן בנייה, ועד שהדירה מוכנה ונמסרת לבעלים. עליית ערך הדירה בזמן הבנייה נעה בין 20%-50%, יחד עם זאת – ככל שקונים דירה בשלבים מוקדמים יותר של הבניה כך הסיכון גדל. התשואה על השכרת הנכס סובבת סביב 10% על השכרה רגילה ו-20% מהשכרת הדירה למטרות Air BNB – לתיירות.

דירות סטודיו יפות חדשות במיקום טוב וסטנדרט בנייה גבוה, עולות בממוצע כ-130,000 ₪ כאשר שליש מזה משולם כמקדמה והיתר משולם ככל שהבנייה מתקדמת. שני סוגי הדירות המבוקשים ביותר דירות קטנות ודירות "אפרטמנט". כחלק מהמדיניות הממשלתית, קבלנים בונים דירות קטנות לרב, שלהן ביקוש רב: סטודנטים, משפחות צעירות וזוגות צעירים. הביקוש הגבוה וגודל הדירה הקטן מבטיח השקעה מעטה וקלות מכירה ומימוש  הרווחים מהנכס. טרנד דירות "אפרטמנט": דירות יפות וחדישות עם לובי מרווח, מתחם מסחר פנימי עם בתי קפה, מסעדות, חדר כושר ועוד ואפשרות הזמנת שירותים פנימיים בתחומי הניקיון, כביסה, משלוחי אוכל, וכדומה, דירות אשר הביקוש אליהן הוא גם גבוה מאד.

בגלל מחסומי השפה, המרחק והבירוקרטיה, נהוג לקחת חברת ניהול השקעה שמתמחה ברוסיה, דבר המשחרר ממרבית ההתעסקות בעסקה. רוב התהליך מתבצע בארץ וניתן להתנהל עם רוב המסמכים הנוטריונים ברוסית והבירוקרטיה פה.

ייפוי כח נוטריוני למדינות רוסיה ואוקראינה להוצאת מסמכים לרכישת נדל"ן

רוסיה ואוקראינה מציעות השקעות נדל"ן בעלות תשואה גבוהה, וגם בעלות סיכון לא קטן. חלק מהסיכון נובע מהתעסקות בשווקים לא מוכרים, מחסומי שפה ובירוקרטיה, חלקו מהמרחק בין ישראל ומקום הנכס וחלק מסיבות אובייקטיביות הנובעות מהסכסוך בין שתי המדינות ומחוסר יציבות פוליטית. לרב, הפתרון הנהוג כולל השכרת שירותים של חברת ניהול המתמחה בהשכרה, רכישה, מכירה וניהול נכסי נדל"ן במדינות אלו אשר מסוגלת לתת את שירותי הניהול לנכס עצמו כמו גם את לנהל את תהליכי הרכישה ומכירה של הנכס. בטרם החברה שנבחרה תוכל לבצע את ייעודה, יהיה עליה לקבל מאת המשקיע ייפוי כח נוטריוני למדינות רוסיה ואוקראינה על מנת שיתאפשר לה לפעול להוציא מסמכים לרכישת נדל"ן בארצות אלו.

ייפוי כח נוטריוני חשוב במיוחד כיוון שייפוי כח לביצוע עסקאות נדל"ן נותן כח רב לידי החברה המנהלת כך שרצוי שעל ניסוח ייפוי הכח, ותרגומו לשפה שהמשקיע מבין יהיה אמון נוטריון רובר רוסית אשר לו ידע נרחב במשפט ובכלל זה בחוקי הנדל"ן בארץ ובארצות אלו.

ישראל של שנת 2020 היא אחת המדינות היחידות בעולם בהן נישואים מוגדרים כעניין דתי. לצד ישראל עומדות בגאון מדינות ערב אך כל יתר העולם כבר הפנים כי לא ייתכן להשאיר את נושא הנישואים בידי אנשי הדת בלבד. למעשה, המגמה שהולכת ומתפשטת בעולם המערבי, וגם במזרח אירופה, היא מגמה על פיה הנישואים היחידים המוכרים על פי חוקי המדינה הם נישואים אזרחיים. מדינות אלו אינן שוללות קיום נישאים דתיים, אך אלו כשלעצמם אינם מוכרים על ידי המדינה עד אשר לא גובו בחוזה וטקס אזרחיים. לכאורה מדובר בקוריוז, אך למעשה מצב זה יותר בעיה אמיתית וחמורה על פיה כעשרת אלפים זוגות של ישראלים, כאלו ששילמו מיסים ושירתו בצבא ומוכרים על ידי מדינת ישראל כיהודים וחייבים בכל החובות שמצופה מאזרח ישראלי לעמוד בהם – אינם רשאים להינשא בתחומי מדינת ישראל מבלי לקבל שום פתרון ראוי שיאפשר להם נישואים כאלו.

חלק ניכר מהזוגות המסורבים נישואים בישראל הם זוגות שעלו מחבר העמים בכלל ומרוסיה בפרט. יש זוגות נוספים שאינם יכולים להינשא בארץ: זוגות בהם בני הזוג שייכים לדתות שונות, למשל יהודי ומוסלמית, זוגות חד מיניים, או זוגות שאמנם מוכרים על ידי הרבנות כיהודים אך מסיבה דתית כזו או אחרת הדת אינה מכירה בנישואים בינם דוגמת כהן וגרושה. מלבד זוגות אלו יש קבוצה נכבדה של זוגות ישראלים שגם אם הם יכולים, הם אינם מעוניינים לקיים טקס דתי או להינשא באמצעות הרבנות. גם עבור זוגות אלו המדינה אינה מציעה פתרון כלשהו.

בגלל המצב המעוות הזה, זוגות רבים מחפשים אפשרויות חליפיות. אחדים מקיימים זוגיות ללא נישואים תחת רישום כזוג ידועים בציבור אחרים בוחרים לכופף את ידה של ממשלת ישראל המחויבת על סמך חוקים בינלאומיים להכיר בנישואים חוקיים שהתקיימו במדינה זה ונישאים בנישואים אזרחיים בחו"ל. עכשיו, כאשר גם נושא הטיסות סבוך, עלתה שוב השאלה של מתן אפשרות להינשא בקונסוליות הזרות בארץ. בשנת 2000 כאשר השאלה עלתה המדינה החליטה נגד מתן אפשרות זו אך כיום הנושא עלה שוב עקב הקורונה.

אם החלטתם להינשא בחו"ל או שהמדינה תאפשר נישואים קונסולריים בארץ – בכל מקרה תידרשו להוכיח למדינה בה בחרתם להינשא מספר דברים: מי אתם, בני כמה אתם, מה הסטאטוס המשפחתי שלכם ומה הסטאטוס האזרחי שלכם. לרב תדרשו גם להגיש בקשה לקיום נישואים אזרחיים ולקיים טקס, ולעתים קרובות גם לפרסם את דבר הנישואים זמן מה מראש.

מסמכים ישראלים הדרושים ברוסיה לצרכי חתונה

כדי להינשא ברוסיה, או בקונסוליה הרוסית במידה ואפשרות כזו תתאשר, יש צורך להציג דרכון ישראלי בתוקף, ויזה בתוקף (לנישאים ברוסיה), הוכחה מטעם מדינת ישראל כי הסטאטוס המשפחתי שלכם מאפשר נישואים ואינכם נמצאים בקשר קודם. רוסיה מתייחסת באופן מעט שונה לזוגות בהם שני בני הזוג הם בעלי אזרחות רוסית, אחד מהם הוא כזה או שאף אחד מבני הזוג אינו בעל אזרחות רוסית.

במידה ושני בני הזוג הם בעלי אזרחות רוסית, הם יוכלו להינשא מתוקף היותם רוסים. במידה והם גם תושבי רוסיה הם יצטרכו להוכיח זאת על ידי הגשת מסמכים רלוונטיים. כאשר שני בני הזוג אינם רוסים, הממשלה הרוסית דורשת מסמך מהקונסוליה הישראלית שבו נקבע כי אין מניעה שבני הזוג יינשאו לפי דעת מדינת ישראל. ברוסיה המסמך הזה נקרא CNI – Certificate of No Impediment. במקומות רבים ניתן יהיה להחליף את המסמך הזה בתמצית רישום של משרד הפנים בה נאמר במפורש מה המצב המשפחתי של כל אחת מהמבקשים להינשא, אך יש לבדוק מקומית כיוון שאת מסמך ה – CNI לא ניתן לקבל בישראל.

מסמכים נוספים נדרשים הם תרגום נוטריוני לרוסית של דרכון בתוקף, כולל החתמתו בחותמת אפוסטיל. תרגום נוטריוני של מסמכים ישראלים לרוסית נדרש עבור כל אחד ואחד מהמסמכים איתם מגיעים לרשם הנישואים הרוסי כי בלעדיהם המסמך לא יתקבל והרשם עלול לסרב להשיא את הזוגות.

מה זאת אומרת תרגום נוטריוני של מסמכים ישראלים לרוסית?

מסמכים ותעודות אפשר לתרגם בכל מיני דרכים וצורות, אבל כאשר מדובר במסמכים חשובים, בעלי אופי רשמי – יש צורך לבצע את התרגום כ"תרגום נוטריוני". תרגום נוטריוני הוא תרגום שמתבצע על ידי נוטריון ומקבל חותמת ואישור כי התרגום הוא נכון ומדויק, במיוחד בכל הקשור לפרטים שיש להם חשיבות משפטית או מדינית. לדוגמה – שנעשתה ביקורת קפדנית כדי לוודא שאין טעות ברישום מספר הדרכון, השם, הכתובת, תאריכי הנפקת המסמכים וכדומה. כל חוסר התאמה שכזה יכול להביא לפסילת המסמכים וכאשר מדובר בנישואים אזרחיים המתבצעים ברוסיה מדובר בעוגמת נפש רצינית כיוון שאז יש צורך לחזור ארצה להשיג את המסמכים ומחדש לנסוע לשם על מנת להינשא.

נוטריון הוא עורך דין ותיק מאד שקיבל אישור מהמדינה להנפיק תעודות שמעידות שהמסמכים שהוא מתרגם הם זהים לתעודה המקורית. כל נוטריון יכול לבצע תרגום נוטריוני רק עבור מסמכים בשפות שהם מדברים היטב. נוטריונים העוסקים בתרגום לרוסית מתמצאים לא רק בשפה הרוסית והעברית הנדרשות להם לצורך התרגום אלא גם במערכת החוקים ברוסיה – דבר המאפשר להם להקפיד על הדברים עליהם שמים דגש ברוסיה ולהימנע מצרות עתידיות בגין מסמכים לא תקינים.

מלבד אישור נוטריוני החתום בחותמת הנוטריון שהיא אישית לכל נוטריון, יש צורך להחתים את המסמכים גם בחותמת אפוסטיל. חותמת אפוסטיל של משרד החוץ מאשרת כי מדובר במסמך מקורי של מדינת ישראל ואילו חותמת של משרד המשפטים מאשרת שהנוטריון הוא נוטריון רשמי במדינת ישראל ולכן לתרגומים שהוא מאשר יש תוקף חוקי בינלאומי. לאחר הנישואין ברוסיה, יש להחתים את תעודת הנישואין בחותמת אפוסטיל ברוסיה לפני החזרה לארץ ולפני שתתורגם על ידי נוטריון רוסי לשפה העברית לפני שניתן להירשם איתה במשרד הפנים כזוג נשוי.

השקעות בנדל"ן הם תחום קורץ עבור ישראלים רבים אך מחירי הדיור הגבוהים בארץ שולחים אותם לחפש השקעות מוצלחות דווקא בארצות אחרות. רוסיה ואוקראינה הן שתי מדינות שישראלים רבים אוהבים להשקיע בהן בנדל"ן. הסיכון אמנם גדול אבל גם התשואה. תשואה ריאלית, לדוגמה, על דירה להשכרה בקייב בירת אוקראינה היא בת 7%-10%, תשואה גבוהה מכל מה שניתן לצפות לו בהשקעה בנדל"ן בארץ.

שוק הנדל"ן באוקראינה

באוקראינה חיים כ- 45 מיליון בני אדם כאשר הערים המרכזיות להשקעה הן קייב הבירה ואודסה. נפילת השוק ב-2008 גרמה לירידות חדות במחירי הדיור שקוצצו לחצי, בנוסף פלישת רוסיה לחצי האי כרים מביאה לחוסר יציבות פוליטית והעלאת רמת הסיכון, במיוחד באודסה הסמוכה לחצי האי כרים. כיום המצב הוא שהביקוש גדול מההיצע בשוק הנדל"ן ומגמת ירידת המחירים שאפיינה את העשור האחרון מתהפכת, אך הסיכון ממלחמה וחוסר יציבות פוליטית – קיים.

דמי השכירות במדינה נעים בין 500$ ל- 900$.  מס על רכישה, המשולם בעת רכישת נכס, עומד על 2%. מס ההכנסה על שכירות ממגורים עומד על 20%, ומס שבח עומד על 18% ומשולם בעת מכירת הנכס.

עבור משקיעים זרים שיעור המס עומד על 19% מהרווח אבל אם מבצעים את ההשקעה דרך חברת ניהול מקומית המס יורד ל- 5%. גם מס השבח אינו מחויב המציאות: אם  הייתה החזקה של הנכס למעלה משלוש שנים, מקבלים פטור ממס שבח. בין ישראל לאוקראינה יש אמנת מס כלומר – אין כפל מס. אדם שמשלם מס באוקראינה לא יצטרף לשלם את מלוא המס שוב בישראל, אלא רק את ההפרש במידה והמס בישראל גבוה יותרמומלץ להתייעץ מול נוטריון המכיר את השוק שיוכל לעזור לעשות סדר בדברים בכדי שתקבלו את המקסימום.

אוקראינה היא בתהליך צמצום פערים מהעולם המערבי, שיעור הצמיחה הכלכלית הממוצע הוא 3% בשנה. בקייב הבירה גרים כשלושה מיליון תושבים ומיליון נוספים נכנסים מידי יום לעבוד בה. שוק הדירות להשכרה פורח בה. בנוסף, העיר מהווה מוקד משיכה תיירותי כך שקיים גם שוק גדול לדירות Air BNB, במיוחד במרכז העיר שם המחירים לדירות אלו הם גם גבוהים יותר. המחיר למטר בקייב עומד על טווח שבין 815$-1350$ עם תשואה שבין 8%-10%.

אודסה היא עיר נמל בדרום המדינה, לחופי הים השחור. העיר מונה כמיליון בני אדם, והיא מרכז סחר גדול מאוד. גם בה, מחירי הדיור אינם משקפים את ערכם האמתי, הגבוה יותר – אך קרבתה לחצי האי כרים מערערת על יציבות ההשקעה. בניגוד להשקעות בשוק ההון, מכירת הנכסים לוקחת זמן ואף תמיד קיים החשש שהנכס עצמו יפגע מפעולות מלחמתיות באזור.

שוק הנדל"ן ברוסיה

שוק הנדל"ן הרוסי המקומי הוא שוק תוסס בזירה המקומית אך מבחינת משקיעים זרים – הוא מדשדש בעצלתיים בגלל רמות הסיכון הגבוהות. ישנן ערים שנחשבות בטוחות יותר להשקעה בתחום הנדל"ן כמו סנט פטרסבורג או מוסקבה, בזכות החיים החברתיים תוססים והביקוש הגבוה. ראש ממשלת רוסיה פוטין ידוע במדיניות קיצוניות, הסכסוך הצבאי מול אוקראינה מדאיג אף הוא וכן נפילות מהטבע המקומי ומחירי הנפט. יחד עם זאת, רוסיה נמצאת בשנים האחרונות בתנופה כלכלית וירידת ערך הרובל היא הזדמנות להמיר את השקל לרובל הרוסי, ולקנות דירה בזול.

סנט פטרסבורג ומוסקבה, הן שתי הערים הגדולות ברוסיה. סנט פטרסבורג היא עיירת חוף עם ים ונמל, היא עיר מרכזית ויפיפייה עם תרבות חזקה ומסחר פעיל אשר מושכת אליה תיירים רבים.

דירה חדשה ברוסיה מעלה את ערכה עשרות אחוזים כאשר היא נרכשת בזמן בנייה, ועד שהדירה מוכנה ונמסרת לבעלים. עליית ערך הדירה בזמן הבנייה נעה בין 20%-50%, יחד עם זאת – ככל שקונים דירה בשלבים מוקדמים יותר של הבניה כך הסיכון גדל. התשואה על השכרת הנכס סובבת סביב 10% על השכרה רגילה ו-20% מהשכרת הדירה למטרות Air BNB – לתיירות.

דירות סטודיו יפות חדשות במיקום טוב וסטנדרט בנייה גבוה, עולות בממוצע כ-130,000 ₪ כאשר שליש מזה משולם כמקדמה והיתר משולם ככל שהבנייה מתקדמת. שני סוגי הדירות המבוקשים ביותר דירות קטנות ודירות "אפרטמנט". כחלק מהמדיניות הממשלתית, קבלנים בונים דירות קטנות לרב, שלהן ביקוש רב: סטודנטים, משפחות צעירות וזוגות צעירים. הביקוש הגבוה וגודל הדירה הקטן מבטיח השקעה מעטה וקלות מכירה ומימוש  הרווחים מהנכס. טרנד דירות "אפרטמנט": דירות יפות וחדישות עם לובי מרווח, מתחם מסחר פנימי עם בתי קפה, מסעדות, חדר כושר ועוד ואפשרות הזמנת שירותים פנימיים בתחומי הניקיון, כביסה, משלוחי אוכל, וכדומה, דירות אשר הביקוש אליהן הוא גם גבוה מאד.

בגלל מחסומי השפה, המרחק והבירוקרטיה, נהוג לקחת חברת ניהול השקעה שמתמחה ברוסיה, דבר המשחרר ממרבית ההתעסקות בעסקה. רוב התהליך מתבצע בארץ וניתן להתנהל עם רוב המסמכים הנוטריונים ברוסית והבירוקרטיה פה.

ייפוי כח נוטריוני למדינות רוסיה ואוקראינה להוצאת מסמכים לרכישת נדל"ן

רוסיה ואוקראינה מציעות השקעות נדל"ן בעלות תשואה גבוהה, וגם בעלות סיכון לא קטן. חלק מהסיכון נובע מהתעסקות בשווקים לא מוכרים, מחסומי שפה ובירוקרטיה, חלקו מהמרחק בין ישראל ומקום הנכס וחלק מסיבות אובייקטיביות הנובעות מהסכסוך בין שתי המדינות ומחוסר יציבות פוליטית. לרב, הפתרון הנהוג כולל השכרת שירותים של חברת ניהול המתמחה בהשכרה, רכישה, מכירה וניהול נכסי נדל"ן במדינות אלו אשר מסוגלת לתת את שירותי הניהול לנכס עצמו כמו גם את לנהל את תהליכי הרכישה ומכירה של הנכס. בטרם החברה שנבחרה תוכל לבצע את ייעודה, יהיה עליה לקבל מאת המשקיע ייפוי כח נוטריוני למדינות רוסיה ואוקראינה על מנת שיתאפשר לה לפעול להוציא מסמכים לרכישת נדל"ן בארצות אלו.

ייפוי כח נוטריוני חשוב במיוחד כיוון שייפוי כח לביצוע עסקאות נדל"ן נותן כח רב לידי החברה המנהלת כך שרצוי שעל ניסוח ייפוי הכח, ותרגומו לשפה שהמשקיע מבין יהיה אמון נוטריון רובר רוסית אשר לו ידע נרחב במשפט ובכלל זה בחוקי הנדל"ן בארץ ובארצות אלו.

לכל מדינה יש הגדרות ברירת מחדל משלה לאופן ההתנהלות לאחר פרידה של בני זוג או לאחר מות אדם במידה ובני הזוג לא חתמו על הסכם ממון או שהנפטר אל רשם צוואה עוד בחייו והורה מה ברצונו לעשות ברכושו לאחר מותו. הגדרות אלו אינן תמיד זהות בין מדינות שונות, ובוודאי שאינם מתאימות תמיד לכולם במידה שווה.

הצורך בחתימה על הסכמי ממון

בעולם אידיאלי, זוגות מתחתנים היו נשארים בוודאות ביחד, תמיד, אך העולם אינו אידיאלי ואחוזים ניכרים מכלל הזוגות שנישאים בסופו של דבר נפרדים. מקובל לחשוב על נישואין כמעשה של אהבה, אך נישואים הם יותר מרק הצהרת אהבה. כאשר שני בני אדם מחליטים לחלוק את חייהם חלק ניכר מההיבטים שבחיי הנישואים אין להם דבר וחצי דבר לאהבה – אלא לסוג שותפות עסקית, כלכלית. בני הזוג מחליטים באיזו דירה לגור, האם לקנות רכוש משותף, מי יתרום מה לשותפות הכלכלית שמאפשרת לבית להתקיים – האם שני בני הזוג יצאו לעבוד? האם אחד יישאר בבית וידאג לניהולו ואילו השני ידאג להכנסה הכספית באופן בלעדי? במידה ושני בני הזוג יוצאים לעבוד מי יחזיר אותם הביתה בסוף הלימודים ולפני תום שעות העבודה המקובלות?

שני זוג במהלך החיים המשותפים עושים החלטות רבות, ולרבות מההחלטות האלו יש משמעות כלכלית נלווית, גם אם משמעות זו אינה גלויה. אם, לדוגמה, הציפייה היא שהאישה תוותר על קריירה ארוכת שעות, אולי תישאר עם הילד בבית לאחר הלידה – המשמעות הכספית במידה ובני הזוג ייפרדו היא כי האישה תהיה במקום רע יותר מבחינת הקריירה שלה, שהפנסיה שלה תפגע.

בישראל, ברירת המחדל אומרת שרכוש שבני הזוג הגיעו איתו עוד מלפני הנישואים יישאר ברשותם גם לאחר הפרידה ואילו כל רכוש אותו צברו במהלך החיים המשותפים יהיה שייך לשניהם, שווה בשווה  – ובכלל זה, למשל, זכויות פנסיוניות, עסקים שנפתחו וכדומה. מצב זה הוא לאו דווקא המצב המקובל בכל העולם. בהולנד, לדוגמה, ברירת המחדל אומרת שכל הרכוש של בני הזוג הופך להיות משותף ברגע שהם הופכים לזוג נשוי, כולל רכוש שהיה שייך רק לאחד מהם לפני הנישואים – כולל דירה, לדוגמה.

למרות החוק הקיים, בחתימה על הסכם ממון מול נוטריון רוסי בית המשפט מתיחס אחרת ולא תמיד פסקי הדין תומכים בו – כיום יש נטייה, לדוגמה, להתייחס לדירה בה שני בני הזוג גרו או דירה שהושכרה וכספי ההשכרה נכנסו לחשבון המשותף – כדירה משותפת, גם אם היא הייתה שייכת לאחד מבני הזוג עוד לפני שנכנסו לקשר. מקרים אחרים הופכים את הקשר הכלכלי למסובך עוד יותר: חובות, עסקים בהם אחד או שני בני הזוג שותפים במידה לא שווה, זכויות יוצרים של אחד מבני הזוג, ילדים מקשרים קודמים שגם להם יש זכויות ברכוש המשותף. בכל המקרים הללו חשוב מאד לחתום על הסכם ממון בין בני הזוג על מנת להבטיח כי רצון בני הזוג יתקיים גם לאחר הפרידה – הרצון כשהם אינם במצב של ריב, כעסים וניסיון לפגוע זה בזה.

מתי יש צורך בצוואה?

דין צוואות כדין הסכמי ממון – כאשר ברירת המחדל המקובלת במדינה היא מה שהאדם מעוניין שיעשה בכספו – צוואה תפטור מצבים שהיורשים או כאלו שחושבים שהם אמורים להיות יורשים מתקוטטים משפטית בינם לאחר מותו של האדם, במיוחד אם רצונו של אדם אינו רצון ברירת המחדל או שהמצב המשפחתי אינו פשוט: ילדים מקשרים קודמים, בני זוג חדשים, או ילדים איתם אין קשר ורוצים להוציא מהצוואה.

הצורך בנוטריון לאישור הסכמי ממון וצוואות, במיוחד לדוברי רוסית

כדי לתת תוקף משפטי חזק, יש לאשר הסכמי ממון וצוואות. אפשר לאשר הסכמי ממון וצוואות בבית המשפט, או אצל נוטריון. במידה והסכם הממון נחתם לפני הנישואין – תוקף האישור הנוטריוני חזק כמו זה שיינתן בבית המשפט.

לנוטריון יש את הסמכות המדינית לאשר הסכמי ממון טרום נישואין וצוואות. הצוואות הנחתמות בפני הנוטריון אינן דורשות חתימה של עדים, והם מופקדות אצל רשם הצוואות כך שהסיכוי שילכו לאיבוד או לא יימצאו הוא קטן. כיוון שהן מאושרות בישראל, רצוי לכתוב אותן בעברית. כאשר בני זוג חותמים על הסכם ממון טרום נישואין יכול להתקיים מצב שבו אחד מבני הזוג אינו דובר עברית על בוריה. במקרים אלו, חשוב לתרגם את הצוואה או הסכם הממון שנחתם לשפה הרוסית – השפה המדוברת על ידי בן הזוג שאינו דובר עברית במקרים רבים בארץ.

אחד מתפקידיו של הנוטריון הוא תרגום הסכמי הממון והצוואות עבור מי שעברית אינה שפת אימו. נוטריון ברוסית יוכל להסביר ולבאר לבן הזוג שאינו דובר עברית את כל הכתוב בצוואה או בהסכם הממון. מדובר במסמכים בעלי משמעות כלכלית רבה וחשוב מאד שכל החותמים עליהם יבינו היטב בדיוק על מה הם חותמים, מה המשמעות הכלכלית המסתתרת מאחורי הסעיפים המשפטיים השונים – ומה המשמעות שתהיה לכך על חייהם במידה והם יחליטו להיפרד.

המשמעות המשפטית של חתימה על הסכמי ממון טרום נישואין יכולה לחרוג גם ממשמעות כלכלית. קחו לדוגמה מצב שבו הסכם הממון מפרט באיזו מדינה יתנהל הדיון המשפטי הנוגע לפרידת בני הזוג, סעיף שחשוב שייכלל במידה ובני הזוג אינם מגיעים מאותה המדינה או שכאשר קיים סיכוי שאחד מבני הזוג יחזור או יעבור למדינה אחרת לאחר הפרידה, או לפניה. במידה ואחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי וקיים סעיף הסכם הממון המחייב דיון משפטי בארץ – ייתכן כי הדיון יהיה שלא בנוכחותו כיוון שלא יוכל לקחת בו חלק, דיון שיכול לכלול דיון בנוגע לילדים משותפים, למרות שכאלו אינם קיימים ואין התייחסות ישירה אליהם בהסכם הממון בזמן החתימה.

עולים חדשים מרוסיה כמו גם מחפשי עבודה מרוסיה נאלצים לעבור תהליכים ארוכים ומייגעים מול משרד הפנים ושלוחותיו. במסגרת תהליכים אלו, קיימת דרישה להצגת מסמכים ותעודות שונות שהונפקו ברוסיה בשפה הרוסית. למרות שפקידים רבים במשרד הפנים אולי דוברים רוסית, מדינת ישראל, על פי חוק, מנועה מלקבל מסמכים ותעודות שאינם באחת מהשפות הרשמיות בארץ: עברית, אנגלית או ערבית.

תרגום תעודות אישיות מרוסית לעברית עבור משרד הפנים

חלק מהמסכים אותם יש להגיש למשרד הפנים לצורך מעבר התהליכים השונים, קבלת תעודת עולה וכדומה הם מסמכים ותעודות אישיים: תעודות לידה, תעודות נישואין, תעודות פטירה, תעודות גירושין וכדומה. על מנת להגיש אותן למשרד הפנים ולא להתעכב בתהליך לאחר שהפקידים במשרד יסרבו לקבל את התעודות הללו יש להקפיד על הכללים הבאים.

ראשית, יש לדאוג להחתמת הטפסים הללו בחותמת אפוסטיל של משרד החוץ הרוסי על מנת להוכיח כי מדובר בטפסים חוקיים ורשמיים של רוסיה. את הטפסים המאומתים יש לתרגם, בתרגום נוטריוני בלבד, אצל נוטריון מורשה. רצוי לבצע את התרגום של התעודות והמסמכים בארץ על ידי נוטריון ברוסית ישראלי. בחירה בנוטריון רוסי עלולה להיות בעייתית גם כי יהיה קשה למצוא נוטריון ברוסיה דובר עברית וגם כי לאחר תרגום המסמכים יהיה צורך להחתים אותם בחותמת אפוסטיל המאשרת כי מדובר בנוטריון רשמי של רוסיה. כאשר פונים עם המסמכים המאושרים לנוטריון ישראלי, חוסכים את הצורך להחתים את המסמכים בחותמת אפוסטיל נוספת כיוון שמדובר בנוטריון ישראלי ומטרת המסמכים היא הצגתם בפני משרד הפנים הישראלי כך שהם כבר יכולים לבדוק לבד כי מדובר בנוטריון מוסמך מטעם מדינת ישראל לבצע שירותי תרגום נוטריוניים מרוסית.

עקרונית, ניתן להגיש למשרד הפנים גם תעודות שתורגמו בתרגום נוטריוני לשפה האנגלית, אולם דבר זה אינו מומלץ.

תרגום מסמכים משפטיים מורכבים מרוסית לעברית עבור משרד הפנים

כאשר מדובר בתרגום תעודות אישיות, תעודות זהות, דרכון, תעודות נישואין ולידה וכדומה, התרגום הוא פשוט למדי ונסמך על תבניות קבועות וידועות. כאשר מדובר על מסמכים מסוג אחר, ייתכן ועצם התרגום יהיה מורכב הרבה יותר.

תעריפי נוטריון מכסים מתן אישור נוטריוני לנכונות התרגום אך אינם מכסים את תעריפי התרגום עצמו. מרבית הנוטריונים מעדיפים לבצע תרגומים אותם עליהם לאשר לאחר מכן בעצמם כיוון שהדבר מקל עליהם להמנע מטעויות ושגיאות והם יכולים לבדוק את עבודתם במהלך ביצועה. עבור תעודות אישיות מקובלות, נוטריונים רבים אף יבצעו את עבודת התרגום עצמה בחינם או במחירים זולים מאד. כאשר מדובר בצורך בתרגום מורכב יותר, יש לקחת בחשבון לא רק את עלות קבלת אישור נכונות התרגום אלא גם את עלות התרגום עצמו.

דוגמאות למסמכים מורכבים יותר אותם יש צורך לתרגם ולאשר באישור נוטריוני עבור משרד הפנים במקרים שונים: צוואות, צווי ירושה, פסקי דין, הסכמים וחוזים, הסכמי ממון וכדומה.

צוואות שנכתבו ברוסית, גם אם מדובר בעולה חדש ישן אשר שפת אימו היא רוסית והוא מתקשה להתבטא היטב בשפה העברית, אפשר להפקיד אצל רשם הצוואות בארץ, רצוי לאחר תרגום נוטריוני של הצוואה לעברית. צווי ירושה שהוצאו ברוסיה עבור בני משפחה, קרובים ואחרים אשר נפטרו ברוסיה אך בין המוטבים הרשומים בצוואותיהם מצויים גם תושבי ישראל – יידרשו לעבור תרגום נוטריוני לעברית במידה ויהיה צורך להציגם, לדוגמה, בפני בית המשפט בישראל. גם פסקי דין שונים – אם בעניינים אישיים כגון פסק דין המקנה משמורת על ילדים משותפים עם בן או בת זוג שנותרו ברוסיה או פסקי דין עסקיים עקרב סכסוכים משפטיים עם שותפים עסקיים רוסיים – יש לתרגם בתרגום נוטריוני לעברית על מנת שניתן יהיה להתדיין בעניינם גם בבית המשפט הישראלי.

כאשר התרגום הנדרש הוא תרגום מורכב שאינו נופל תחת הקטגוריה של מסמך מובנה שרק יש להשלים בו פרטים מסוימים, יהיה צורך לשלם לא רק עבור אישור נכונות התרגום הנוטריוני מרוסית לעברית אלא גם עבור התרגום עצמו.

עלות תרגום מרוסית לעברית

בניגוד למחיר מתן אישור נכונות תרגום נוטריונית עבורה יש תעריף קבוע בחוק, תעריף אשר מתעדכן מדי שנה בתחילתה בהתאם לשינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, למחיר התרגום אין עלות קבועה והוא עשוי להשתנות בין נוטריון לנוטריון ברוסית. לרב מקובל כי עלות התרגום היא בהתאם למספר המילים במסמך המתורגם, כאשר התחשיב הוא עבור כל קבוצה בת מאה מילים או פחות. כלומר, המחיר עבר תרגום מסמך בן 120 מילים ותרגום מסמך בן 200 מילים יהיה זהה.

תוספת למחיר תהיה במקרים בהם מדובר בעבודה דחופה שאותה יש לבצע מחוץ לשעות הרגילות של המשרד או במקום שאינו משרדו של הנוטריון.

תרגום מסמכים מרוסית לעברית למשרד הפנים היא עבודה שדורשת דיוק והיכרות מעמיקה עם החוק הישראלי כמו גם עם נהלי המשרד ודרכי הטיפול של פקידי משרד הפנים במסמכים. חשוב לדעת מה כדאי לבדוק פעם שנייה ושלישית כדי לוודא שלא נפלה טעות כלשהי, כי יש, לדוגמה, פקיד שמקפיד במיוחד על תאריכי הנפקת המסמכים. כאשר התרגום הנוטריוני מרוסית לעברית עבור משרד הפנים מתבצע על ידי נוטריון שאינו בקיא בהלכות המשרד והנהלים והמנהגים שמכתיבים את דרכי התנהלותו, הסיכוי שתהליכים שונים המשרד הפנים אחראי עליהם יעוכבו. כאשר מדובר על תהליכים ארוכים בלאו הכי, עיכובים מיותרים עלולים להיות מייאשים במיוחד, וחבל שייקרו.

בתרגום מסמכים מרובית לעברית למשרד הפנים יש לקחת בחשבון את עלויות התרגום, במיוחד עבור מסמכים ארוכים או מורכבים ועלויות קבלת אישור נוטריוני על נכונות התרגום. במידה ויש צורך בחותמת אפוסטיל על המסמכים, כדאי לבדוק אפשרויות חתימה על ייפוי כח עבור בן משפחה שעדיין מתגורר ברוסיה לצורך כך.