עולים רבים מאוקראינה מוצאים את עצמם לפעמים במצב שבו הם רוצים להמשיך בלימודים בישראל, לימודים אותם החלו באוקראינה. לא רק עולים מאוקראינה עלולים למצוא את עצמם במצב זה, גם ישראלים רבים אשר בחרו לקחת כמה שנים פסק זמן, להכיר תרבויות וארצות חדשות או ללמוד במוסדות אקדמיים טובים במסלולי לימודים המיועדים לסטודנטים זרים אשר מתנהלים לעתים בשפה האנגלית אך אינם דורשים דרישות כניסה בלתי אפשריות אשר לעתים נדרשות מסטודנטים ישראלים לקבלה למסלולי לימוד נחשקים. כל מי שמגיע מאוקראינה ובידיו דיפלומות ותעודות אוקראיניות ומעוניין להמשיך לימודים בישראל, לפני שיוכל לעשות זאת יהיה עליו ראשית לתרגם את הדיפלומות ואת פרטי הלימודים שלמד לעברית בתרגום נוטריוני מאוקראינית לעברית.

מה הוא תרגום נוטריוני?

תרגום נוטריוני הוא תרגום שלרב נעשה על ידי נוטריון בעצמו ומקבל חותמת ואישור נוטריוני לנכונות התרגום. נוטריונים הם עורכי דין אשר קיבלו אישור מהמדינה לעסוק בכל הקשור למסמכים שלהם משמעות מסחרית, משפטית, מדינית או רשמית אחרת. תפקידם אינו לייצג את לקוחותיהם אלא את החוק – את המסמך – הם מוודאים כי אין זיופים במהלך תרגום הדיפלומות או גיליונות הציונים תוך כדי הקפדה יתרה על הפרטים המשמעותיים מכל הבחינות החשובות. אם מדובר בדיפלומות הרי שהם יוודאו כי שמות התלמידים יכתבו באופן מדויק כמו גם שמות בתי הספר בהם למדו, הנושאים בהם סיימו את לימודיהם או שבהם התמחו, מסלולי הלימוד, תאריכי סיום הלימודים והציונים עצמם, במידה והמסמך המתורגם הוא גיליון הציונים.

אמנם כל מי שדובר את השפה האוקראינית ואת השפה העברית מסוגל לתרגם דיפלומות וגיליונות ציונים מאוקראינית לעברית אולם קרוב לוודאי שמוסדות הלימוד לא יסתפקו בתרגום שאינו תרגום נוטריוני בגלל היעדר האישור החוקי על כך שמדובר במסמך שתרגומו משקף את תוכנו. על אחת כמה וכמה הדברים נכונים במידה והתרגום נדרש לא רק לצורך המשך לימודים אלא לצרכים מקצועיים כמו עמידה בבחינות מקצועיות בסיום מסלול, למשל במסלולי הרפואה, אדריכלות, הנדסה או משפטים או קבלה לסטאג בכל מקצוע הדורש סטאג', לדוגמה פסיכולוגיה.

מי רשאי לתת שירותי תרגום נוטריונים מאוקראינית לעברית?

שתי הקבוצות הרשאיות לתת שירותים נוטריוניים בארץ הם נוטריונים מן המניין אשר קיבלו את הכשרתם במסגרת מיוחדת במטרה להכשיר אותם לעבוד כנוטריונים בארץ או אנשי השגרירויות אשר לעתים עוברים גם הם הכשרה ומקבלים אישור לעבוד על תקן נוטריונים, למרות שאין הם נוטריונים של ממש.

נוטריונים בארץ הם עורכי דין בעלי ותק של עשר שנות פעילות לפחות מהן לפחות חמש שנות ותק כעורכי דין בישראל. הדרך לקבלת אישור עבודה כנוטריון בארץ אינו מסתיים בצבירת הותק הנדרש על מנת להגיש את הבקשה אלא גם במעבר אכשרה מיוחדת, ועמידה בפני ועדה אשר בוחנת המלצות וכן נושאים שעלולים לעכב ולמנוע קבלת אישור עבודה כנוטריון כגון עימותים עם לשכת עורכי הדין או העמדה לדין פלילי. בסיום התהליך כולו, הנוטריון מזמין חותמת אישית מיוחדת שעליה מוטבעים זהותו והמילה נוטריון בשלוש שפות. גם החותמת היא חותמת ייעודית לנוטריונים – חותמת לחץ עשויה מתכת. לפני תחילת העבודה כנוטריון, המועמדים משאירים דוגמאות של חתימותיהם ושל חותמם במשרד המשפטים, חותמת שלאחר מכן תוכל להיות לשמש כאימות לקבל חותמת אפוסטיל אשר מקנה לאישורי הנוטריונים בישראל תוקף בינלאומי.

כמה עולה לתרגם תרגום נוטריוני של דיפלומות מאוקראינית לעברית?

תרגום נוטריוני של דיפלומות מאוקראינית לעברית מחולק לשני סוגי תשלומים: עלות התרגום עצמו ועלות קבלת האישור הנוטריוני על נכונות התרגום. עלות התרגום מאוקראינית עשויה להשתנות בין נוטריונים ומתרגמים שונים, עלות האישור הנוטריוני היא קבועה בחוק ומתעדכנת מדי שנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

לרב, מקבול לחלק את המסמכים או הדיפלומות המתורגמות לקבוצות של מאה מילים. במידה ומספר המילים אותן יש לתרגם אינו נחלק במאה בדיוק – היתרה נחשבת למאה מילים נוספות, גם אם מדובר במספר קטן יותר של מילים. המחיר קבוע לכל מאה מילים, אך קיים תמחור שונה למאה המילים הראשונות במסמך שהוא גבוה יותר. מנגד, במידה ומדובר במסמך ארוך במיוחד – המחיר לכל קבוצה בת מאה מילים יורד לאחר אלף המילים הראשונות.

ישנן תוספות קבועות בחוק למחירי האישורים הנוטריוניים במידה והאישורים ניתנים מחוץ למשרדי הנוטריון או מעבר לשעות העבודה המקובלות. כיוון והאישור על התרגום נדרש לצורך המשך לימודים בישראל, אין צורך לתרגם את האישור הנוטריוני עצמו לאוקראינית. כאשר מדובר בתרגום הפוך מעברית לאוקראינית ויש צורך בקבלת אישור נוטריוני הכתוב בשפה האוקראינית – למחירים הקבועים מתווספת גם עמלה נוספת של תרגום האישור לאוקראינית.

אישור נכונות התרגום לעומת אימות הצהרת מתרגם

נוטריונים זכאים לא רק לאשר נכונות תרגום אלא גם לאמת הצהרות משפטיות. לעתים, בעיקר במקרים בהם הנוטריון עצמו אינו דובר אוקראינית, ניתן לעשות שימוש במתרגם מקצועי הדובר אוקראינית ולא בנוטריון בעצמו. במקרים אלו האישור אותו הנוטריון ייתן אינו אישור נכונות התרגום אלא אישור כי המתרגם שביצע את התרגום של הדיפלומה או גיליון הציונים מאוקראינית לעברית מצהיר כי הוא מתרגם המבין היטב את השפה האוקראינית, כשיר לבצע את עבודת התרגום הנדרשת וכי הוא ביצע את התרגום תוך הקפדה על כל הפרטים וזהותם בין התעודה המקורית ותרגומה של התעודה מאוקראינית לעברית.

אימות הצהרת מתרגם אומנם אינו אישור נכונות נוטריוני והוא בעל תוקף משפטי נמוך יותר מאשר אישור נוטריוני על נכונות התרגום אולם במקרים רבים הוא מספיק לצורך המשך לימודים במוסדות האקדמיים הישראליים. כאשר מתרגמים דיפלומות מאוקראינית כדאי לקחת בחשבון שבמרבית המקרים יידרשו לראות לא רק את הדיפלומה עצמה אלא גם את גיליון הציונים המפרט מה היו הנושאים שנלמדו ובאילו ציונים התלמיד סיים את הקורסים שלקח – ומראש כבר לתרגם לא רק את הדיפלומה אלא גם את גיליון הציונים.

כל מי שיצא לו לעשות עסקים או לעבור תהליכים הקשורים במשרדים מדיניים גם בישראל וגם באוקראינה יודע כי השלב הראשון והמקדים להתעסקות כולל תרגום נוטריוני של מסמכים. לכאורה, ניתן לתרגם מסמכים עבור משרדי ממשלה וגורמים רשמיים אחרים באוקראינה גם לשפה הרוסית. החוק האוקראיני קובע כי כל עוד הפקיד מבין רוסית, מסמכים יכולים להיות מתורגמים לאוקראינית או לרוסית. השאלה היא תמיד – מה עדיף?

תרגום נוטריוני וחותמות אפוסטיל

תרגום נוטריוני של מסמכים ותעודות שונה מתרגום רגיל כיוון שהנוטריון, עורך דין במקצועו – כזה שקיבל אישור מהמדינה לתת בעצמו אישורים על נכונות תרגום מסמכים – יכול לחתום על אישור רשמי שהתרגום נאמן למקור, אישור אשר הופך את התעודה או המסמך המתורגמים לתקפים כאילו היו המסמך המקורי, אפילו אם מדובר במשרד מדיני אוקראיני – שם תידרש גם חותמת אפוסטיל, לרב של משרד החוץ בירושלים, שמאשר שלא רק התרגום נאמן למקור אלא גם התעודה עצמה היא אכן תעודה מקורית ולא זיוף. לעתים נדרשת חותמת אפוסטיל שנייה לוודא כי הנוטריון מוסמך על ידי מדינת ישראל לתת אישור נכונות תרגום.

רב המדינות החתומות על האמנת האג 1961 מסתפקות בחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים, זו שניתן להשיג בבתי משפט השלום ברחבי הארץ ומאשררת את העובדה כי הנוטריון הוא אכן נוטריון רשום ומוסמך על ידי מדינת ישראל לתת את השירותים הנוטריונים שנתן. אוקראינה אינה סומכת במיוחד על זרים, ובגלל רמת הסיאוב השלטוני היא לעתים קרובות דורשת רמה גבוה יותר של ווידוא בדמות חותמת אפוסטיל של משרד החוץ, ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים להוצאת התעודה או המסמך. מהות אישורים אלו שונה מחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים ואינה נוגעת לזהותו של הנוטריון או לשאלה האם הוא מוסמך על ידי מדינת ישראל לתת שירותי תרגום מסמכים אלא לשאלה של האם התעודה עצמה היא באמת תעודה מקורית ורשמית של מדינת ישראל.

הדרך לאימות זה בישראל אינה פשוטה לחלוטין כי משרד החוץ בעצמו נעזר בחותמות של יתר משרדי הממשלה על מנת להנפיק את החותמת הרצויה. כך, חותמת אפוסטיל על תעודת נישואין, לדוגמה, תדרוש חתימה של משרד הדתות שמאשר כי הנישואין נערכו דרכו.

לאיזו שפה לתרגם תרגום נוטריוני? שיקולים בעד ונגד רוסית מול אוקראינית

האם זה רלוונטי לשאלה לאיזו שפה לתרגם? בעקיפין, כי אותו ההגיון השולט בדרישה לאימות נרחב תופס גם לשאלה לאיזו שפה לתרגם את המסמכים, התעודות והאישורים עצמם. לכאורה, ניתן אמנם לתרגם את התעודות והמסמכים לרוסית, על פי החוק  – אבל לא תמיד כדאי לסמוך על כך לאור מצב הסיאוב במדינה והעובדה כי קבלת התרגום לרוסית מותנית בכך שהפקיד מבין רוסית. אז איזה סיבה יש בכל זאת לתרגם לרוסית ולא לאוקראינית? רק אחת – המחיר.

מחיר של תרגום נוטריוני נחלק לשלושה גורמים: מחיר התרגום עצמו שעשוי להשתנות בין מתרגם למתרגם ואינו קבוע גם אם הנוטריון בעצמו מתרגם, קבלת אישור נוטריוני לנכונות התרגום ותוספות לתעריפי האישור הנוטריוני הבסיסי.

גם תעריף הנוטריונים וגם התוספות לתעריף זה הן קבועות בחוק. מדי שנה, לרב בסביבות חודש ינואר, תעריף זה מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, אולם התעריף קבוע ואחיד לכל הנוטריונים בארץ. על פי חוק הם אינם יכולים לגבות מעבר למה שנקבע בתעריף או לתת הנחות על מה שנקבע בתעריף.

אוקראינית היא שפה קשה ונדירה יותר בארץ, לכן מחירי התרגום עצמם מאוקראינית לעברית ומעברית לאוקראינית גבוהים יותר מהמחירים המקבילים לשפה הרוסית. המשמעות של זה היא כי בסופו של דבר תרגום נוטריוני לאוקראינית, על כל רכיביו, יהיה יקר יותר מאשר תרגום לרוסית. כמו בשוק ההון, גם כאן יש לשקול תשואה מול סיכון – המחיר לתרגום נוטריוני לאוקראינית גבוה יותר אולם הסיכון בהתמודדות מול סיטואציה שבה פקידי ממשל או פקידים רשמים אחרים באוקראינה מסרבים לעבוד עם התרגום לרוסית – נמוך יותר, ובמקביל התרגום לרוסית מחירו נמוך יותר אולם הסיכון שכרוך בתרגום שכזה – גבוה יותר.

מתי אין ברירה אלא להשתמש בשירותי נוטריון באוקראינית?

ראשית, כאשר מדובר בתעודה או מסמך שהונפקו באוקראינה בשפה האוקראינית ויש לתרגם את המסמכים והתעודות לשפה העברית – כאן, מטבע הדברים אין ברירה אלא להשתמש בשירותי נוטריון באוקראינית. ישנם מצבים נוספים שאינם כרוכים בפקידי ממשל אלא דווקא באנשי עסקים, לדוגמה – אם נחתם חוזה מול אנשי עסקים ומסחר אוקראינים, והחוזה נחתם אוקראינית והחתום הישראלי מעוניין תרגום החוזה לעברית, גם כאן אין ברירה אלא להשתמש בשירותי נוטריון באוקראינית לביצוע התרגום.

אם מתכננים נישואים אזרחיים באוקראינה, במיוחד אם אחד מבני הזוג אוקראיני והשני לא, חשוב במיוחד להקפיד על כל הפרטים כי במקרים אלו השלטונות האוקראינים מגלים חשדנות יתר כלפי בן הזוג שאינו אוקראיני – שאולי מדובר ברצון להגר ולא רצון להינשא בלבד. במקרה הזה ההמלצה היא ככל הנראה לא לוותר על אף שלב בתהליך – החל מחיתום בכל חותמות האפוסטיל האפשריות וכלה בתרגום לשפה האוקראינית ולא לרוסית, למרות המחיר הגבוה יותר.

מתי אפשר לשקול להסתפק בתרגום נוטריוני לרוסית?

כאשר הגורם שאמור לקבל את המסמכים אינו פקיד ממשלתי, למשל, אם מנסים להתקבל למוסד אקדמי באוקראינה, גם כאן רצוי לברר קודם מול המוסד האקדמי אולם כאן הסיכוי גבוה יותר שניתן יהיה להסתפק בתרגום זול יותר לרוסית ואולי אפילו לאנגלית.

מקרים נוספים בהם ניתן לשקול להסתפק בתרגום לרוסית הם מקרים של חוזים עסקיים בין אנשי עסקים ישראלים ואוקראינים. במקרים רבים, אנשי העסקים אוקראינים דוברים הן רוסית והן אוקראינית. בקייב, הבירה, לדוגמה, השפה הנפוצה ביותר לדיבור היא דווקא הרוסית, למרות שהשילוט בעיר כתוב באוקראינית

שירותי נוטריון הם שירותי הנוגעים למתן תוקף משפטי למסמכים וחתימות. במידה ורוצים להציג תרגום של מסמכך או של תעודה ועדיין לשמור על המתוקף המשפטי שלה – יש לבצע את התרגום כתרגום נוטריוני. גם אם רוצים להציג העתק מצולם של תעודה, לאמת חתימה על ייפוי כח, לאשר צוואה או הסכם ממון טרום נישואין – כל אלו הינם שירותים שנוטריון יכול לתת. לא כל נוטריון יכול לתת את השירותים הללו בכל השפות – רק נוטריוניים הדוברים את השפה האוקראינית יכולים לתת שירותים נוטריוניים באוקראינית.

מה הכוונה ב"שירותים נוטריונים באוקראינית"?

עיקר עבודתו של הנוטריון סובבת סביב מסמכים ותוקפם המשפטי. השירותים הנוטריונים הם השירותים הניתנים גם בעברית אבל נוטריון דובר אוקראינית יכול לתת ערך מוסך לדוברי האוקראינית בכמה מישורים. ראשית, במידה והמסמך המבוקש נכתב בשפה העברית, נוטריון יכול לתרגם את המסמך עבור האדם הדובר אוקראינית. תרגום אוקראיני מבטיח כי ניתן יהיה להשתמש בתרום בבתי המשפט ובמשרדים ומוסדות רשמיים כגון משרדי ממשלה, רשם נישואים, רשם צוואות וכדומה.

שנית, במידה והאישור נדרש עבור משרדים באוקראינה או עבור השגרירות האוקראינית, על האישור להיות באוקראינית. נוטריון בארץ רשאי להוציא אישורים נוטריונים בכל שפה שאותה הוא דובר, כאשר במידה והאישור הנדרש אינו בעברית או אנגלית קיימת תוספת מחיר עבור האישור הנוטריוני בסך 89 ₪.

מתי יש צורך בתרגום נוטריוני לאוקראינית?

בכל פעם בה יש להציג מסמכים באופן רשמי למוסד כלשהו באוקראינה או לשגרירות האוקראינית בארץ, יש להציג את המסמכים מתורגמים לשפה האוקראינית, מאושרים באישור נוטריוני של נכונות התרגום וחתומים בחותמת אפוסטיל, לרב של משרד החוץ בירושלים ולעתים של משרדי ממשלה אחרים בנוסף.

מקרים שכיחים בהם יש צורך בהצגת מסמכים כזו היא במידה ומעוניינים לקיים נישואים אזרחיים באוקראינה, או כאשר אדם חושב להמשיך את לימודיו באוקראינה או להגר לשם, אם באופן קבוע או לתקופה זמנית. בכל המקרים הללו הרשויות באוקראינה ידרשו הצגת מסמכים ותעודות מתורגמים לאוקראינית בתרגום נוטריוני על ידי נוטריון דובר אוקראינית וחתומים בחותמת אפוסטיל.

תעריפי נוטריון אוקראיני לתרגום מסמכים

התעריף על תרגום מסמכים נוטריוני לאוקראינית מחולק לשלושה חלקים:

• התרגום עצמו
• מתן אישור על נכונות התרגום
• תוספות על בקשות מיוחדות הנוגעות לאישור הנוטריוני על נכונות התרגום לאוקראינית וממנה.

עבור התרגום עצמו אין תעריף קבוע וכל נוטריון רשאי לגבות סכום שונה. התשלום הוא לרב בדומה לתעריף עבור האישור הנוטריוני – נקבע במנות של מאה מילים כאשר הגבייה עבור מנה חלקית היא כאילו כל מאה המילים תורגמו.

בניגוד לתעריף על ביצוע התרגום עצמו שיכול להשתנות בין נוטריון אחד לשני, תעריפי מתן האישור הנוטריוני על נכונות התרגום לאוקראינית וממנה הם קבועים בין כל הנוטריונים. נוטריונים לא יכולים לתת הנחות שאינן מקובעות בחוק או לגבות מחירים מעבר למחירים הקבועים בחוק. התעריף נכון גם לתעריף מתן האישור עצמו וגם עבור התוספות הנוגעות לעבודת הנוטריון שגם הן קבועות בתעריפון הנוטריונים הקבוע בחוק.

תעריף הנוטריונים מתעדכן בסביבות חודש ינואר מדי שנה, בהתאם לשינויים במדד המחירים שחלו באותה השנה.

תעריף אישור נכונות התרגום עומד על: 211 ₪ עבור מאה המילים הראשונות (או חלק מהן), 167 ₪ עבור כל 100 מילים נוספות ו- 80 ₪ עבור כל מאה מילים מעבר לאלף המילים הראשונות. כדוגמה: אישור נוטריוני על נכונות תרגום מסמך בן 1121 מילים מאוקראינית לעברית יהיה:
211 עבור מאה המילים הראשונות, ועוד 9 כפול 167 עבור 900 המילים הבאות ועוד 2 כפול 80 עבור 121 המילים האחרונות. סך הכל –  211 + 1503 + 160 = 1874 ₪. לסכום זה יש להוסיף על עלות התרגום עצמו ואת עלות התוספות על פי תעריפי הנוטריון הקבועים כפי שיפורטו בהמשך.

תוספות מחיר על פי תעריף הנוטריונים

התוספת הראשונה נוגעת במצב בו האישור נדרש בשפה האוקראינית ולא בעברית, אנגלית או ערבית. במקרה זה יש להוסיף למחיר האישור 89 ₪.

במידה ומוציאים יותר העתקים מהאישור הנוטריוני, יש לשלם 66 ₪ עבור כל העתק של האישור.

אם הנוטריון מתבקש לבצע את עבודת התרגום ומתן אישורי נכונות התרגום שלא במשרד הנוטריון (למשל במידה והנוטריון מתבקש לתת שירותי תרגום נוטריונים לאוקראינית בבית אבות או בבית חולים ומתבקש באופן מפורש להגיע אל הלקוח או הלקוחות ולתת את השירות שם) יש להוסיף לסכום המשולם הוצאות נסיעה בגובה של 543 ₪ לשעה הראשונה ו- 167 ₪ לכל מחצית שעה נוספת בהם הנוטריון בילה מחוץ למשרדו – כלומר מרגע היציאה מהמשרד ועד לזמן החזרה אל המשרד.  אם השירות ניתן עבור יותר מלקוח אחד, כמו בדוגמת בית האבות – עלות הוצאות הנסיעה תתחלק בין כל הלקוחות ובכל מקרה סכום זה ישולם לנוטריון גם אם, מכל סיבה שהיא, התרגום הנוטריוני לא נערך לבסוף.

במידה והפעולה מתבצעת מעבר לשעות העבודה (למשל העבודה מוזמנת בתשע בערב מתוך הבנה שהאישור צריך לצאת עד השעה שבע בבוקר) – תעריף הנוטריון עבור מתן אישור נכונות התרגום יהיה 150% מהשכר שהיה קבוע בשעות העבודה של המשרד. שעות העבודה מוגדרות להיות בין 8:00 בבוקר ועד 19:00 בערב בימים שאינם מוגדרים כימי מנוחה בלבד.

פטורים והנחות מובנים בחוק

נוטריון רשאי לא לגבות שכר כלל או לתת הנחה רק במקרים בהם הוא השתכנע כי מבקש השירות הוא חסר אמצעים, עולה חדש או תושב חוזר (לא עברו שבע שנים מרגע העלייה, או 24 חודשים עבור תושב חוזר) או שמדובר בתיקון לטעות שהנוטריון עצמו עשה. בכל מקרה בו נוטריון נותן פטור או הנחה עליו לצרף מסמכים המוכיחים את הבסיס למתן ההנחה – תעודת עולה, מסמך המעיד על פשיטת רגל וכדומה.

תהליכים המתבצעים מול משרד הפנים הישראלי הם לעתים תהליכים ממושכים הדורשים עבודת תרגום נוטריוני מרובה. תרגום תעודות נוטריוניות מאוקראינית לעברית לקבלת מעמד במשרד המשפטים הוא תהליך ממושך הנדרש מכל מי שמבקש לקבל מעמד של תושב קבע בארץ. התהליך מורכב עוד יותר כאשר מדובר בזוגיות ונישואין שם יש להוכיח לא רק את הרצון להשתקע בארץ ואת הרקע שהיה בארץ המוצא אלא גם להציג הוכחות לקיומו של קשר זוגי אמיתי שאינו קשור לרצון ההגירה לישראל.

מצבן של כלות אוקראיניות

המצב הכלכלי והמדיני הקשה הקיים באוקראינה מביאה רבות למצב בו הן מחפשות מדינה להגר אליה. אחת האפשרויות היא דרך נישואין עם אזרח מדינה אחרת וקבלת אזרחות זרה דרך הנישואין. המצב בארץ הנוגע לנושא זה סבוך. במידה ומדובר בכלה שאינה יהודייה, היא למעשה הופכת תלויה לחלוטין בחסדיו של הגבר הישראלי שאיתו התחתנה. במידה והם יחליטו לפרק את החבילה, יעמדו לרשותה שלושים יום לעזוב את הארץ, ללא מעמד וללא זכויות. ישנם מקרים בהם המדינה מוכנה לשקול פתרונות חליפיים כגון המשך תהליך קבלת המעמד בארץ אך זה מתקיים רק במצבים קיצוניים של אלימות פיזית מוכחת כלפי האישה.

במקרים החיובים הקיימים, מדובר במצב שבו בני זוג מוצאים אחד את השנייה ומחליטים לשתף את חייהם בארץ, ובתקווה גם למצוא רגשות זה לזו. במקרים אלו, התהליך שאותו עובר בן הזוג שהגיע מאוקראינה (לרב נשים) לא יקטע ויסתיים בקבלת מעמד של תושב קבע, או אפילו קבלת אזרחות במידה ומתבצע גיור במקביל.

תהליך קבלת מעמד במשרד הפנים הוא לא תהליך קצר או פשוט והוא נמשך מספר שנים. מדי תקופה, הזכויות המגיעות למי שמנסה להשיג מעמד של תושב קבע בארץ גדלות. בתחילה מדובר על הזכות לקבלת טיפול רפואי ובסופו גם מגיעות זכויות סוציאליות. במידה וקיים גיור והתאזרחות, אזי גם תינתן זכות ההצבעה לכנסת ולעיריות.

אילו מסמכים נדרשים על מנת לקבל מעמד במשרד הפנים?

משרד הפנים לא הופך את חייהם של מבקשי המעמד האזרחי בארץ לקלים והם נדרשים להציג מסמכים ותעודות רבות. התעודות הבסיסיות אותן ידרשו להציג בפני משרד הפנים כוללים תעודת לידה, דרכון, תעודה יושר, תעודות המעידות על השכלה ומקצוע ותעודות המעידות על המצב המשפחתי של מבקש הבקשה. במרבית המקרים תעודות אלו מונפקות באוקראינה בשפה האוקראינית. גם אם יש במקרה פקיד במשרד הפנים אשר דובר אוקראינית, למשרד הפנים אסור לקבל תעודות ומסמכים בשפה זו אלא הם נדרשים לעבור תהליך של תרגום נוטריוני מהשפה האוקראינית לשפה העברית. רק לאחר תרגום נוטריוני וקבלת אישור נוטריוני על נכונות התרגום ניתן יהיה להציג את המסמכים בפני פקידי משרד הפנים על מנת שישמשו את המבקש בתהליך הבקשה והוכחת כוונותיו.

לא רק תעודות רשמיות יש לתרגם בתרגום נוטריוני מאוקראינית לעברית בתהליך הסדרת המעמד מול משרד הפנים אלא כל מסמך שהוא. גם אם מדובר, לדוגמה, במכתב שנשלח על ידי בני משפחה או חברים אשר כולל התייחסות לבני הזוג, לקשר בינם ועדות לכך שמתקיים קשר זוגי אמיתי בניהם – יהיה צורך לתרגם את המכתב מהשפה האוקראינית לשפה העברית בתרגום נוטריוני. ההבדל העיקרי בין שני סוגי המסמכים הוא כי עבור תעודות רשמיות המונפקות על ידי הממשל האוקראיני יידרש אימות נוסף – חותמת אפוסטיל של משרד החוץ האוקראיני, אותה ניתן לקבל באוקראינה עצמה.

האם מספיק תרגום פשוט למסמכים הנדרשים על ידי משרד הפנים להסדרת מעמד?

התשובה הפשוטה לשאלה הזו היא – לא. כל מסמך המוגש לפקידי משרד הפנים אליו להיות כתוב בעברית. אם המסמך נכתב בעברית במקור הדבר אינו בעייתי ואם המסמך מתורגם משפה זרה התרגום של המסמך חייב להיות תרגום נוטריוני, קרי עליו להיות מתורגם על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתורגמים אחרים ובלבד שהנוטריון עצמו דובר אוקראינית ויכול להנפיק אישור רשמי על נכונות התרגום.

שיטה נוספת שלעתים מיושמת בתרגום מסמכים מאוקראינית לעברית היא תרגום על ידי מתורגמן מקצועי אליו ניתן להוסיף אישור נוטריוני של הצהרת מתרגם. חשוב לבחור בנוטריון דובר אוקראינית ולקבל את האישור הראשון – אישור נכונות תרגום ולא אישור מהסוג השני בו הנוטריון כותב במפורש על גבי האישור שאין בו משום אישור על נכונות התרגום כלל אלא רק קבלת תצהיר משפטי מתורגמן שאומר, בסופו של דבר –"סמוך על סמוך, הכל בסדר". תרגום שכזה אולי מספיק לתרגומים שאינם נדרשים לביצוע פעולות יומיומיות שאין להן משמעות משפטית או מדינית, אך הוא אינו תרגום מקובל על משרד הפנים הישראלי תמיד. אולי במקרה תזכו ליפול בדיוק על הפקיד היחיד שיהיה מוכן לקבל אישור הצהרת מתרגם במקום אישור נכונות התרגום אך אין לכך שום ערבות.

חותמת אפוסטיל

כאשר מדובר על קבלת תעודות רשמיות על ידי משרד הפנים, תעודות אשר הוצאו באוקראינה, יש להקפיד להחתים אותן בחותמת אפוסטיל עוד לפני ההגעה לארץ ישראל. חותמת אפוסטיל היא דרך מקובלת בינלאומית לאשר כי תעודות שהונפקו במדינה מסוימת בעולם הן אכן תעודות רשמיות ומקובלות שהוצאו על ידי אותה המדינה. ישנן אמנם מדינות אשר עדיין אינן חתומות על האמנת האג 1961 אך מספרן הולך ומתמעט ואוקראינה אינה אחת ממדינות אלו. על מנת לתקף תעודות שהונפקו במדינות אחרות שאינן חתומות על האמנת האג 1961 ישנן דרכים חליפיות הקיימות שלרב עוברות הן במשרד החוץ של אותה המדינה והן בשגרירות ישראל הנמצאת  באותה המדינה. במידה ואחת התעודות הונפקה שלא באוקראינה צ(לדוגמה מי שנולד במדינה אחרת והוריו היגרו לאוקראינה עוד כאשר היה תינוק) – יש לדאוג לחותמת אפוסטיל מהמדינה בה האדם נולד, תרגום ואישור נוטריוני עבור נכונות התרגום מהשפה בה התעודה כתובה, גם אם התעודה כתובה בשפה שאינה אוקראינית. זו אחת הסיבות שכדאי לבחור בנוטריון הדובר שפות רבות.

בישראל יש אוכלוסייה גדולה של עולים מאוקראינה וצאצאיהם. המדינה מכירה בהם ביהודים ועל סמך הכרה זו הם קיבלו אזרחות מתוקף חוק השבות, אולם הרבנות לא תמיד מכירה ביהדותם. כיוון שבישראל לרבנות יש זכות בלעדית ואחריות על תחום הנישואין והגירושין בארץ, הפועל היוצא הוא שרבים וטובים מאזרחי מדינת ישראל אינם מורשים להינשא בתחומה כיוון שהם מוגדרים על ידי היהדות כחסרי דת. עבור זוגות אלו ואחרים שמסיבות שונות אינם מורשים להינשא בארץ או שהם מורשים להינשא אך אינם מעוניינים לעשות זאת באמצעות הרבנות, האפשרויות להתחתן בארץ באופן חוקי אינן קיימות.

אפשרות חביבה על רבים מהזוגות מסורבי החתונה בישראל היא חתונה אזרחית בקפריסין: מדובר בחו"ל אבל במדינה קרובה המוזילה את עלויות הנסיעה והשהייה ואשר בה הליך של חתונה אזרחית עבור זוג תיירים הוא תהליך משופשף שכל עירייה בקיאה בו ומיישמת בשמחה. אחרים מעדיפים מדינות אחרות, מסיבות שונות. יוצאי אוקראינה, לדוגמה, עשויים להעדיף חתונה אזרחית באוקראינה כיוון שניתן בדרך זו לשלב בני משפחה שנשארו באוקראינה ולא עלו ארצה. בדרך זו הנסיעה אולי מעט יותר יקרה אולם עלות זו מתבטלת אל מול אפשרויות שהייה בחינם וכלכלה ואגרות זולות במיוחד.

נולה אוסטה או תמצית רישום?

בשנת 2015 אוקראינה הפכה את הנישואים בתחומה עבור זוגות תיירים לאפשריים וידידותיים יותר. עד לאותה השנה, על מנת להינשא באוקראינה היה צורך להציג בפני הרשויות את מסמך הנולה אוסטה – מסמך שבו מדינת ישראל אמורה להצהיר כי אין לה התנגדות לנישואי בני הזוג. כיוון שלמדינת ישראל יש התנגדות במרבית המקרים הנוהל הישראלי הוא שלא להוציא מסמך זה בשום מצב, בין אם יש ובין אם אין התנגדות. מדינות רבות דורשות לראות מסמך זה, דבר המעמיד קשיים בפני הבאים להינשא במדינות אלו. בשנת 2015, כחלק משינוי הנהלים, אוקראינה כבר אינה דורשת, לפחות לא באופן רשמי, את מסמך הנולה אוסטה אלא מסתפקת במסמך תמצית רישום של מרשם האוכלוסין שבו הסטאטוס של המבקשים להינשא מוגדר בפנויים לעשות כן.

שינוי נוסף שחל באותה השנה היא מתן האפשרות לקיום טקס חתונה מזורז. על פי הנוהל הרגיל, יש לחכות באוקראינה במשך כחודש לאחר הגשת הבקשה לקיום טקס נישואין אזרחי ולפני שניתן יהיה לקיים את הטקס הזה. כיום, קיימת אפשרות להליך מזורז בו בני הזוג נדרשים לחכות בין הגשת הבקשה לקיום טקס החתונה עצמו הוא בן יום אחד בלבד. הליך זה אמנם עולה יותר מההליך הרגיל, אולם גם ההליך המזורז זול במיוחד יחסית לאפשרויות במדינות אחרות.

האם קיים הבדל בין זוג ישראלים שאינם אזרחי אוקראינה או תושבי קבע בה וכאלו שכן?

ככלל לא אמור להיות הבדל בין אזרחי אוקראינה לכאלו שאינם אולם בפועל הסיכוי להתקל בקשיים בהליך הנישואים האזרחיים באוקראינה גדול הרבה יותר עבור זוגות בהם אחד מבני הזוג הוא אזרח אוקראיני או תושב קבע באוקראינה בעוד השני לא. במקרה הזה, הרשויות נוטות להתייחס לנישואין כאל בקשת הגירה לאוקראינה והיחס ככלל הוא חשדני בהרבה.

אילו מסמכים נדרשים לקיום חתונה באוקראינה?

אחד הדרישות שהיא ייחודית לאוקראינה היא דרישה לדרכון בעל תוקף של שנה לפחות, כולל ויזת כניסה לאוקראינה במידת הצורך. את הדרכון יש לתרגם לאוקראינית ולאשר באישור נוטריון אוקראיני, לרב מספיק תוקף של חצי שנה ואין צורך לתרגם את הדרכון.

על מנת לאמת את המצב המשפחתי של בני הזוג, כל אחד מבני הזוג חייב להצטייד בתמצית רישום ממשרד האוכלוסין וההגירה הישראלי. במידה והיה שינוי שם או בתהליך העלייה, מרצון או כחלק משינוי שם עקב נישואין קודמים – יש להציג מסמך תמצית רישום מורחבת הכוללת היסטוריה של שינויי השמות. רצוי להצטייד גם במסמך נוסף ממשרד הפנים הנוגע ישירות לשינוי השם. במידה והיו נישואים קודמים או איחוד זוגית חוקית שהסתיימו – יש להציג את המסמכים המקוריים המעידים על סיום הקשר: תעודת פטירה, תעודת גירושין או תעודת ביטול איחוד זוגיות. כל המסמכים שמוגשים לפקידים באוקראינה צריכים להיות חתומים בחותמת אפוסטיל של משרד החוץ בירושלים, מתורגמים לאוקראינית ומאושרים בחותמת נוטריון מוכר על ידי המדינה הכוללת חותמת אפוסטיל של בית המשפט. במידה ומדובר בתעודות נישואין או גירושין יש להחתים גם בחותמת אפוסטיל של משרד הדתות.

מלבד הדרכון שתוקפו חייב להיות של שנה לפחות, תוקף כל יתר המסמכים הם לחצי שנה. כדאי לשים לב שלמרות שהחוק השתנה ומסמך הנולה אוסטה כבר אינו נדרש באופן רשמי, עדיין ישנם פקידים הדורשים מסמך זה. רצוי מאד ליצור קשר עם הפקיד שעתיד לתת את אישור הנישואין ולברר איתו בדיוק אילו מסמכים נדרשים ואילו אימותים נדרשים עבור המסמכים הללו על מנת למנוע הפתעות לא נעימות בהן עלולים להתקל באוקראינה.

מסמכים נוספים שחשוב שיהיו ברשותכם הם מסמכי הנסיעה המוכיחים כי קיימת סיבה בגלל אינכם יכולים לחכות למשך החודש הנדרש ויש לקיים את ההליך המזורז של החתונה.

ישראלים אינם זקוקים לויזה לאוקראינה במידה והם נכנסים לתקופה של עד 90 יום.

מתי כדאי להיעזר בעורך דין להכנה לנישואין אזרחיים באוקראינה?

באוקראינה ישנם מקרים רבים של סחר בבני אדם, הגירה שלילית וחיובית וזיופים באופן כללי ולכן היחס של הרשויות חשדני ולא אחיד. לפני שמגיעים למשרד – כדאי לברר מראש האם הוא פתוח, ובאילו שעות. להגיע עם מלאי מסמכים רב בהרבה מן הנדרש (מכתב מהמעסיק, רישום למוסד לימודים או חוזה שכירות לדוגמה) – כולם מתורגמים בתרגום נוטריוני לאוקראינית וחתומים בחותמת אפוסטיל של משרד המשפטים. רצוי להתכונן מראש לבילוי שעות רבות והיתקלות בקשיים לא מתוכננים רבים במהלך הדרך, אפילו עלות האגרות עלולה להשתנות מפקיד לפקיד.

ישנם מקרים שהסיבוכים בהם צפויים ואז רצוי להצטייד מראש בעורך דין. שני המקרים הנפוצים יותר הם אלו: כאשר יש פער בין השם הרשום על הדרכון האוקראיני ובין השם הרשום על המסמכים ממדינת ישראל וכאשר מדובר באם חד הורית.נוט