אזרחות אירופאית היא אזרחות נחשקת, במיוחד בימינו, וישראלים רבים הם בעלי זיקה לקבל אזרחויות שונות. מי שהוריו או הורי הוריו נולדו ברומניה, מולדביה או אוקראינה יכול לבדוק אפשרות לקבלת אזרחות רומנית, מי שיש לו זיקה לספרד או שהוא צאצא של מגורשי ספרד יכול לנסות ולקבל אזרחות ספרדית או פורטוגלית, ומי שהוריו נולדו בצרפת, מרוקו או טוניס יכול לבדוק אפשרות לקבלת אזרחות צרפתית. קבלת אזרחות צרפתית איננה טריוויאלית והשגרירות הצרפתית מערימה לא מעט קשיים בקבלת אזרחות זו, אך במידה ואתם נכללים בקבוצה הזכאית לקבלת אזרחות זו, ההשתדלות כדאית.

מה נותנת אזרחות צרפתית?

צרפת היא חלק מהאיחוד האירופאי כך שאזרחות צרפתית משולה לאזרחות אירופאית שלה יתרונות רבים. ראשית, בעלי אזרחות אירופאית זכאים לגור, לעבוד וללמוד בכל מדינה ממדינות האיחוד האירופאי ללא הגבלה. אין צורך בהליכים קשרים ומסורבלים על מנת לקבל ויזות מתאימות אשר אותם יש לחדש מדי שנה בשנה, עלויות המחייה הופכות להיות זולות בהרבה כיוון שאין מניעה לעבוד בתקופה בה מתגוררים באירופה וכן מוסדות לימוד רבים מסבסדים את הלימודים עבור אזרחי האיחוד האירופאי או בעלי אזרחות צרפתית.

מוסדות הלימוד הצרפתים הם מהטובים בעולם. צרפת משקיעה כרבע מהתקציב השנתי של המדינה בקידום החינוך, והדבר ניכר. בין אם אתם רוצים ללמוד לבשל בקורדון בלו או ללמוד מנהל עסקים, אדריכלות או עיצוב בבתי הספר המובילים באירופה ובעולם – צרפת מהווה פתרון מושלם לכך. עלות לימודים בצרפת במוסדות הציבוריים, גם עבור סטודנטים זרים, היא זולה יחסית ועומדת על כ-3000 יורו לשנה לתואר ראשון ו-4000 יורו לשנה לתארים מתקדמים עבור דמי הרישום, כאשר שכר הלימוד מסובסד על ידי המדינה, אולם בעלי דרכון צרפתי פטורים גם ממרבית הסכום הזה ונדרשים לשלם סדרי גודל של 300 יורו בלבד דמי רישום לשנה. הקלה משמעותית אף יותר היא היכולת לעבוד תוך כדי הלימודים. סטודנטים זרים אמנם מקבלים את האפשרות לעבוד בחצי משרה אך לא למעלה מזה בעוד שהסטודנטים המחזיקים בדרכון צרפתי יכולים לעבוד ללא הגבלה. כיוון שהמגורים והמחייה בפריס וצרפת יקרים יותר משכר הלימוד, דווקא היכולת לעבוד משמעותית ביותר.

בעלי אזרחות צרפתית זוכים בהקלות משמעותיות לא רק בתחום הלימודים והעבודה אלא גם ביכולת לעבור בין מדינות האיחוד – אם לצורך תיירות או להמשך לימודים. אין צורך בהחלפת כספים, ערים רבות באירופה הן במרחק של שעות ספורות נסיעה ברכבת, וכמובן שאין צורך להצטייד בוויזה לצורך המעבר. בעלי דרכונים צרפתיים גם יכולים לנסוע לארה"ב ללא צורך בהוצאת ויזה.

הדרכים השונות לקבלת אזרחות צרפתית

ישנן דרכים שונות לקבל אזרחות צרפתית, עובר חלקן חל לגביהן חוק התיישנות, ולגבי אחרות – לא. הדרך הפשוטה לקבל אזרחות היא עבור אנשים שהורים רשומים בספר משפחה צרפתי ושם ברור גם שהם דור שני לפחות של ילידי צרפת, טוניס , מרוקו או אלג'יר (בהתאם לאמנות החתומות בין מדינות אלו). גם מי שהיה בבגרותו אזרח צרפתי והחזיק דרכון ביומטרי או תעודת זהות ביומטרית צרפתית – יוכל לבחור בדרך זו.

הצרפתים מקשיחים בשנים האחרונות את הדרישות לקבלת אזרחות צרפתית כך שרצוי מאד לדאוג לרצף ולרישום שוטף בשגרירויות הצרפתיות על מנת לדאוג לא לאבד את הזכאות לאזרחות צרפתית. איבוד הזכאות לאחר שעברו חמישים שנה דורש מעבר של הליך סבוך בהרבה, כולל הופעה בפני בית המשפט המחוזי או המנהלי בצרפת לשם הוכחת הזיקה והזכות לקבל אזרחות צרפתית, והגשת כמות גדולה בהרבה של מסמכים המוכיחים את הזיקה הזו. כמובן, שלפני שמציגים את המסמכים בפני בית משפט צרפתי יש לתרגם את כל המסמכים שהושגו בישראל וכתובים בשפה העברית – לצרפתית, כאשר על התרגום להיות תרגום נוטריוני לצרפתית אשר נושא חותמת אפוסטיל לצד חותמת וחתימת הנוטריון הישראלי אשר היה אמון על התרגום הנוטריוני לצרפתית.

גם בעלי אזרחות צרפתית אשר לא חידשו את דרכונם או את תעודת הזהות הצרפתית שלהם במשך חמישים שנה יידרשו להוכיח את מקור הדרישה לקבלת אזרחות צרפתית בפני בית המשפט הצרפתי.

הדרך השנייה שאינה דרך הורשה היא דרך נישואין לבן או בת זוג צרפתיים. גם כאן, קבלת האזרחות הצרפתית איננה אוטומטית ודורשת מעבר של מבחן ידע טוב מאד בצרפתית, כולל ראיון נרחב המתנהל בשפה הצרפתית בן כשעה ובתוספת כתיבת חיבור ברמה גבוהה בשפה הצרפתית. בקשות לקבלת אזרחות על בסיס נישואין לבן או בת זוג צרפתיים ניתן להגיש רק לאחר קשר הנמשך למעלה מחמש שנים של מגורים משותפים.

מסמכים נדרשים לתרגום נוטריוני

מי שנדרש לעבור את אחד ההליכים לקבלת אזרחות צרפתית יידרש להנפיק מסמכים רבים המוכיחים את קשרי המשפחה או הזוגיות – בהתאם למקרה. מלבד תעודות לידה יש להציג תעודות נישואין, הצהרות אבהות שנערכו בפני רשויות צרפתיות, בקשות שהוגשו בשמו של קטין לרשויות צרפתיות ועוד. חלק מן המסמכים הללו מקורו בישראל, במידה ומבקש האזרחות הצרפתית הוא יליד ישראל במיוחד. במידה והילד נולד לאחר נישואי הוריו, הכרת האבהות בילד כמו גם הכרת האם היא אוטומטית, ילדים שנולדו לאחר 2008 אינם זקוקים להכרת האם אך יהיו זקוקים להוכחת הכרת האב בילד במידה והילד נולד לפני מיסוד קשרי הנישואים של הוריו או במידה והוריו לא היו נשואים כלל.

תרגום נוטריוני של המסמכים הנדרשים לצרפתית והחתמתם בחותמת אפוסטיל מקצרת ומיעלת תהליך שהוא ארוך ומייגע במקרה הטוב ומאד ארוך ומאד מייגע במידה הטוב פחות. כיוון שהנטייה כיום היא להקשיח את התנאים העומדים בפני מבקשי האזרחות הצרפתית, רצוי להקדים ולהסדיר את המעמד האזרחי של אלו שזכאים לאזרחות צרפתית ככל הניתן על מנת להספיק להסדיר ולקבל אזרחות צרפתית לפני שהדבר לא יתאפשר לחלוטין.

לימודים בחו"ל הם עניין מקובל מאד בקרב ישראלים רבים. באופן מסורתי, לימודי המשך אקדמאים לתארים מתקדמים ולפוסט דוקטורט מתקיימים לעתים קרובות באוניברסיטאות בחו"ל. למעשה, על מנת להתקדם בקריירה אקדמית בארץ, קיימת סוג של דרישה חצי רשמית לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל. בשנים האחרונות, הדרישה ללימודים בחו"ל גוברת לא רק עבור תארים מתקדמים אלא גם עבור אלו שעושים תואר ראשון. ישנן מספר סיבות לכך. ראשית, לימודים בארץ זרה חושפים את הסטודנט לחוויה תרבותית שונה, כזו שהוא אינו מכיר וחשיפה שכזו הופכת אותו גם לרגיש יותר לשינויים תרבותיים, דבר שלעתים מקל על ההשתלבות בחיים שלאחר הלימודים, בחיי העבודה שהם לעתים גלובליים ודורשים התמודדות עם אנשים המגיעים מתרבויות אחרות. שנית, עצם הלימודים בארץ זרה מעמיקים את הידע שאינו יכול להיות שלם מלימודי בית ספר בלבד בשפה הנהוגה באותה המדינה. כאשר החיים השוטפים מתנהלים בצרפתית לא מן הנמנע כי הסטודנט יחזור לארץ עם שפה נוספת באמתחתו. סיבות נוספות כרוכות בלימודים עצמן: אוניברסיטאות טובות יותר, אם באופן גורף ואם במקצועות הנלמדים, חשיפה רחבה לתחום הלימודים הנבחר, אם לדוגמה מדובר במקצועות מתחומי האמנות, אדריכלות וכדומה ועוד.

דרכון אירופאי כיתרון בלימודים בצרפת

בפני ישראלים רבים פתוחה ההזדמנות לקבל דרכון אירופאי. ספרד ופורטוגל, לדוגמה, מציעות דרכונים ספרדים ופורטוגליים לישראלים שיכולים להוכיח כי יש להם קשר והם צאצאים של מישהו ממגורשי ספרד. גם מי שיש לו סבא או סבתא שנולדו ברומניה, גם אם היום מדובר באזור שנמצא תחת שליטת מדינה זרה כמולדביה או אוקראינה – יכול לקבל דרכון רומני. דרכונים ספרדיים, פורטוגליים או רומניים הם כולם נחשבים לדרכונים אירופאיים כיוון שכל שלושת המדינות הללו הן חלק מהאיחוד האירופאי.

מי ששוקל ללכת ללמוד בצרפת ויש לו אפשרות להשיג דרכון אירופאי, זה כנראה הצעד הראשון שכדאי לו לעשות. כל נושא הלימודים, עבודה ומגורים בצרפת לבעלי דרכון אירופאי הם פשוטים בהרבה וזולים לאין שיעור. בעלי דרכון אירופאי יכולים לקבל מלגות ביתר קלות ולעתים אף לזכות בלימודים מסובסדים, הם יכולים לגור בכל אחד מחלקי האיחוד האירופאי בלי צורך בהוצאת ויזה מיוחדת וזכותם לעבוד באופן חופשי בתקופת לימודיהם.

הדרך להשגת דרכון אירופאי אינה קצרה וכרוכה בעבודה מרובה של השגת מסמכים רלוונטיים ותרגומם בתרגום נוטריוני לשפה הנדרשת על ידי המדינה שבה הם מנסים להוציא את הדרכון. לעתים התהליך דורש גם חתימה על ייפוי כח בשפת המדינה המאפשר לאנשים מקצועיים מקומיים להתחקות אחר מסמכים אבודים בדרך לדרכון המיוחל. לאחר סיום כל התהליך, דרכון אירופאי יכול לפתוח שערים רבים שיעזרו לא רק בלימודים בכל רחבי האיחוד האירופאי בכלל ובצרפת בפרט אלא גם ימנעו את הצורך בהוצאת ויזה לארה"ב, יאפשרו עבודה ברחבי האיחוד האירופאי ועוד.

עם או בלי דרכון אירופאי – צריך להתקבל למוסד הלימודים

בין אם התלמיד העתידי הצליח להשיג דרכון אירופאי או לא, השלב הראשון בקבלה ללימודים עצמם היא קבלה למוסד הלימודים הנדרש. לצורך הקבלה, יהיה עליו לתרגם בתרגום נוטריוני את התעודות וגיליונות הציונים הרלוונטיים למקצוע ולתואר אליו הוא מנסה להתקבל. לא כל תרגום מספיק, דרוש תרגום נוטריוני אשר רק נוטריון יכול להוציא. התרגום הנוטריוני מתאפיין באישור מיוחד המצורף לתרגום, אישור משפטי רשמי שבו כתוב כי התרגום נאמן לתעודה המקורית. כיוון שנוטריון הוא גם עורך דין וגם מוסמך מטעם המדינה לתת אישורים שכאלו, אישור נכונות תרגום הוא למעשה אישור רשמי של מדינת ישראל כי התרגום שבידכם שקול לתעודה המקורית שהוצאה בשפה העברית.

לאחר ביצוע התרגומים הנוטריונים, תשלום על הרישום ושליחת הבקשות למוסדות הלימודים, מחכים לתשובות. כאשר אלו מתקבלות אפשר להמשיך את התהליך – להודיע לאוניברסיטאות אליהן התקבלתם ואינכם מעוניינים ללמוד בהן ולתת אישור ולהירשם ללימודים באותו מוסד אקדמי שבו בסופו של דבר בחרתם ללמוד ואליו התקבלתם. לאחר הקבלה והרישום תוכלו להמשיך בתהליך – לקבל ויזת סטודנט במידה ואין לכם דרכון של האיחוד האירופאי, לחפש מלגות וכדומה. ייתכן בהחלט שגם בהמשך התהליך תזדקקו לשירותיו של נוטריון ישראלי דובר צרפתית על מנת לבצע תרגומים נוטריונים של מסמכים נוספים שעלולים לדרוש מכם במסגרת תהליכים אלו.

לא על הלימודים לבדם, גם בנושאי עבודה

גם אם לא מדובר על לימודים בצרפת אלא על עבודה בצרפת או שיתוף פעולה עסקי עם אנשי עסקים צרפתיים – קרוב לוודאי שיהיה עליכם לתרגם מסמכים ותעודות שונות לשפה הצרפתית בתרגום נוטריוני. אם למשל תצטרכו להתנהל ולבצע תיאומי מס בין הרשויות הצרפתיות והישראליות, או שאולי תרצו לייצא מוצרים ותצטרכו להוציא פירוט ותיאור של המוצרים שאתם רוצים לייצא לצרפת, אם מדובר במכשור רפואי ייתכן ותצטרכו לתרגם בתרגום נוטריוני רפואי תיאור מוצר, מחקרים ומאמרים שיצאו בתחום ועוד.

עבודה מול אנשי עסקים בצרפת שאינם דוברים עברית תצריך אף היא תרגום נוטריוני מעברית לצרפתית – למשל במטרה לתרגם את החוזה העסקי שנחתם בינכם. אם החלטתם להשקיע בנדל"ן בצרפת, לדוגמה – ייתכן ותזדקקו לייפוי כח נוטריוני בצרפתית על מנת לקבל משכנתא. גם המצב ההפוך נפוץ – אנשי עסקים צרפתיים המשקיעים בנדל"ן בארץ ישראל. כאן, תרגומים נוטריונים לצרפתית יידרשו, למשל, על מנת לקבל דוחות תקופתיים על מצב הנכס המושכר, חוזי שכירות וכדומה.

אנשי עסקים צרפתיים יוכלו לקבל דו"חות המעידים על מצב עסקיהם בארץ לא רק בכל הקשור לעסקי נדל"ן. גם אם איש העסקים השקיע, לדוגמה, בעסק ישראלי או פתח עסק בשותפות עם איש עסקים ישראלי – גם כאן דו"חות כספיים, דו"חות תקופתיים, מסמכים ודו"חות רווח  אשר יאפשרו לו קיזוז מס בצרפת,  תעודות ורישיונות העסק וכדומה ידרשו תרגום נוטריוני לשפה הצרפתית.

שירותי תרגום נוטריונים הם שירותים אותם כל אדם שפועל ביותר מאשר מדינה אחת או כזה שעבר בין מדינות זקוק להם. משרדים ממשלתיים, עירוניים או מוסדות רשמיים דורשים לעתים קרובות לראות הוכחות לזהותו של אדם או לאימות פרטים מסוימים לגביו כגון גיל, כתובת, עיסוק, השכלה, סטאטוס משפחתי, הוכחה לשינוי שם או לאירוע חיים אחר דוגמת נישואין, גירושין או לידת ילד. במידה ולאותו אדם עניינים משפטיים אשר הדיון לגביהם נעשה במדינה ונסמך על פסקי דין שהוצאו במדינה אחרת – גם בתי המשפט ידרשו לראות ראיות כתובות. הבעיה היא שבכל מדינה הדרישה תהיה לראות מסמכים ותעודות הכתובים בשפה המקובלת באותה הארץ. אם מדובר בצרפת, והמסמכים יצאו בארץ ישראל – הרי שאז תהיה קיימת הדרישה שהמסמכים יוצגו לאחר תרגום בשפה הצרפתית ולהיפך – כאשר המסמכים מופקים בצרפת ועליהם להיות מוצגים בפני בית המשפט או משרד רשמי כזה או אחר בארץ – יהיה עליהם להיות מתורגמים לעברית.

האם כל תרגום מתאים למסמכים ותעודות בעלי משמעות מדינית, רשמית או משפטית?

לכאורה, כל תרגום שנעשה במקצועיות עונה על הדרישה לראות תעודה מתורגמת אולם בניגוד לתעודה מקורית שאותה ניתן להציג בכל משרד רשמי ובבתי המשפט, לתרגום התעודה אין שום אישור רשמי כי מדובר במסמך רשמי כלשהו או בעל תוקף משפטי. כאן נכנסים הנוטריונים לפעולה ומציעים תרגום נוטריוני. תרגום נוטריוני, בניגוד לתרגום רגיל שנעשה על ידי מתרגם שאינו נוטריון – טוב ככל שיהיה אין לו שום תוקף רשמי.

תרגום נוטריוני הוא תרגום שאליו מצטרף אישור נוטריוני על ידי אדם שעומד במספר תנאים: ראשית, עליו להיות נוטריון מוסמך על ידי המדינה. נוטריון בישראל מוסמך על ידי משרד המשפטים, בדומה לרשות השופטת. נוטריון מוסמך על ידי המדינה לתת שירותי אישור רשמיים למסמכים שונים, כולל תרגום מסמכים רשמים ומתן תוקף רשמי המגובה על ידי המדינה לכך שגם התרגום מהווה מסמך רשמי. שנית, על הנוטריון להיות דובר של השפה הצרפתית, או כל שפה אחרת שאליה או ממנה התרגום מתבקש. במקרה של צרפתית – על הנוטריון להיות דובר צרפתית כי ללא ידע זה הנוטריון אינו יכול לתת אישור כי המסמך המקורי ותרגום המסמך המקורי זהים בתכולתם, למרות התרגום משפה לשפה.

האם כל אדם יכול להיות מוסמך כנוטריון?

כיוון שמעמד הנוטריון הוא דומה במהותו למעמד הרשות השופטת קיימות דרישות סף שאינן מאפשרות לכל אדם לשמש בתפקיד נוטריון. ראשית רק עורכי דין שהם בעלי ניסיון רב בעריכת דין, בעיקר בארץ, יכולים להגיש בקשה לקבל אסמכה כנוטריונים. מלבד הדרישה להיות עורכי דין מוסמכים ובעלי ניסיון, על הנוטריונים לעמוד בדרישות נוספות. עליהם לעבור אסמכה והכשרה מטעם המדינה בכל הלכות הנוטריונים וכן לעמוד בפני ועדה שתבחן את הרקע שלהם, המלצות או אישומים אשר יכולים לעודד או למנוע מהם לקבל את האישור לתת שירותי נוטריונים.

מתי נדרש תרגום נוטריוני מצרפתית לעברית?

בשנים האחרונות ישנו גל עלייה מצרפת לישראל. הגל הזה התחיל עם עליית גלי האנטישמיות בצרפת שהביא רבים לעלות ואחרים לרכוש נכסי נדל"ן למגורים בארץ, במטרה שיהיה להם כאן מקום לגור בו ליתר בטחון. כל אדם שעשה עלייה מצרפת יידרש להציג מסמכים ממסמכים שונים למשרד הפנים ומשרדים רשמיים אחרים על מנת לקבל מעמד בישראל, אישורים מקצועיים לעסוק במקצוע שנלמד בצרפת או אישור להמשך לימודים שהאדם שעלה החל בהם בצרפת. כל מסמך כזה שיש להציג למשרד הפנים יש ראשית לתרגם בתרגום נוטריוני מצרפתית לעברית על ידי נוטריון דובר צרפתית.

לעתים קרובות בנוסף על התרגום הנוטריוני, משרדי הממשלה השונים יידרשו גם להחתים את המסמכים והתעודות אשר הונפקו בצרפת בחותמת אפוסטיל. חותמת אפוסטיל עבור מסמכים המתורגמים מצרפתית לעברית נגישה בצרפת במשרד החוץ של צרפת. חותמת זו באה לתקף את המסמך או התעודה הרשמיים שהונפקו בצרפת וניתן להחתים בחותמת זו בצרפת בלבד כך שמי שמתכנן להגיע לישראל למטרות עלייה, רצוי שיחתים את תעודותיו עוד לפני ההגעה ארצה.

מצב נפוץ נוסף בו נדרש תרגום נוטריוני הוא עבור מי שבחר ללמוד לימודי המשך בצרפת או במדינה דוברת צרפתית אחרת. לאחר סיום הלימודים, כאשר אותו הסטודנט חוזר לישראל, יהיה עליו לתרגם בתרגום נוטריוני את תעודות הגמר של הלימודים, גיליונות ציונים או תעודות הסמכה למקצוע שקיבל בארצות אלו על מנת שיוכל לעשות בהן שימוש גם בארץ. תרגום נוטריוני של תעודות אלו נחוץ עבור שלל מטרות: מי שחושב, לדוגמה ללמוד לימודי המשך בישראל יידרש לתרגם את גיליון הציונים וייתכן שגם את הסילבוס ותעודות הגמר של המקצועות אותן למד במוסד האקדמי בצרפת עובר מוסד הלימודים בארץ שבו הוא מתכוון להמשיך ללמוד. אם המקצוע שאותו רכש במסגרת הלימודים בצרפת דורש מעבר בחינה בארץ דוגמת רפואה או משפטים – יהיה עליו לתרגם בתרגום נוטריוני מצרפתית לעברית את תעודות גמר הלימודים מצרפת על מנת שיוכל לגשת אל מבחני ההסכמה בארץ. מקצועות אחרים אולי אינם דורשים מעבר בחינה אך עדיין דורשים רישום בלשכות מקצועיות או רישומים רשמיים כגון פנקס המהנדסים והאדריכלים – גם עבור אלו יידרש תרגום נוטריוני מצרפתית לעברית.

אפילו אם האדם מתכוון להמשיך ללמוד אבל במדינה שונה, לא בצרפת ולא בארץ – עדיין יידרשו תרגומים נוטריונים מצרפתית אך אז ייתכן שתרגום מועיל יותר יהיה לשפה המדוברת במדינה שבה הוא מתכוון להמשיך וללמוד או לאנגלית המוכרת במקומות רבים, גם כאלו שהשפה המדוברת באותה הארץ אינה אנגלית דוגמת דנמרק.

דוגמה שלישית שכיחה היא הצגת תעודת נישואין למשרד הפנים על מנת שניתן יהיה לרשום את בני הזוג כבני זוג נשואים בארץ, בין אם נישאו בטקס דתי או אזרחי.

אישורים בצרפתית נדרשים על לכל התנהלות מול מדינת צרפת או מדינות אחרות בהן השפה המדוברת היא צרפתית וכן למוסדות במדינה זו. בארץ ישנה אוכלוסייה גדולה של עולים מצרפת ואוכלוסייה לא פחות גדולה של צרפתים אשר ממשיכים להתגורר בצרפת אך הם מחזיקים במטלטלים או נכסי נדל"ן בישראל, או בעלי עסקים בישראל. לצד הצרפתים, ישנם גם ישראלים אשר מבקשים להגר לצרפת או ללמוד במוסדות צרפתיים. כל אלו ידרשו לספק אישורים נוטריונים לנכונות תרגום של מסמכים מעברית לצרפתית.

אילו סוגי אישורים נוטריונים יש עבור תרגום מעברית לצרפתית?

אפשר להתייחס לתרגום נוטריוני מכמה היבטים. ראשית, ישנו אישור נוטריוני לנכונות תרגום מעברית לצרפתית. אישור כזה נדרש כאשר יש להציג מסמך רשמי לרשות ממשלתית, עירונית, מדינית או רשמית אחרת. אם, לדוגמה, אדם רוצה להתקבל ללימודים בצרפת, יהיה עליו להגיש אישור נוטריוני לנכונות תרגום מעברית לצרפתית של תעודת הבגרות ושל גיליון הציונים, אזרח צרפתי ייתכן ויצטרך להגיש דיווח על נכסיו בארץ דוגמת שטר בעלות, אישור השכרת דירת מגורים או פתיחת עסק בישראל. אישורים אלו יזדקקו לאישור נוטריוני לנכונות תרגום מסמכים מעברית לצרפתית.

אישורים דומים אבל בעלי תוקף משפטי חלש יותר ניתן לקבל מנוטריון בארץ אשר אינו דובר את השפה הצרפתית. במקרה הזה האישור הנוטריוני שיתקבל לא יהיה אישור נוטריוני לנכונות התרגום אלא אישור הצהרת מתרגם. המשמעות היא שמתרגם עסק בתרגום המסמכים והנוטריון קיבל תצהיר משפטי מהמתרגם כי הוא כשיר לעשות את עבודת התרגום וכי התרגום התבצע באופן מלא, ומקצועי. אישור כזה אינו מעיד על כך שאין טעויות בתרגום או אפילו שהתרגום הוא תרגום נאמן למקור, אלא רק על כך שהמתרגם הצהיר שהוא כזה. ישנם מקומות אשר יסתפקו בתרגום מעין זה, אולם לא כולם.

אישור נוטריוני צרפתי הכולל עבודת תרגום מסוג שונה מתבצע כאשר האישור ניתן למסמך ערוך בשפה העברית, אך אחד או יותר מהחותמים על המסמך אינו דובר את השפה העברית. מקרים כאלו יכולים לקרות כאשר נחתם חוזה עסקי בין שותפים שאינם דוברים את אותה השפה, כאשר נחתם הגכם ממון לפני נישואין בין בני זוג שאחד מהם דובר צרפתית כשפת אם או שתושב ישראל ששפת אימו צרפתית מעוניין לחתום על צוואה בפני הנוטריון, צוואה שתהיה ערוכה בעברית ומופקדת אצל רשם הצוואות הישראלי. במקרים אלו, כחלק מתפקידו על הנוטריון לתרגם את תוכן המסמך עבור האדם החותם דובר הצרפתית בכדי לוודא כי התוקף המשפטי של החתימה נשמר וכי הוא מבין את מהות ופרטי הדברים עליהם חתם. כאן, לא מדובר באישור נכונות תרגום והתעריף הנגבה עבור תרגום בעל פה מעין זה יהיה חצי מהתעריף הקבוע בחוק עבור קבלת אישור נכונות תרגום.

עולים מצרפת ומתי הם יידרשו להשתמש בשירותיו של נוטריון דובר צרפתית?

עולים מצרפת ירבו להזדקק לשירותיו של נוטריון דובר צרפתית לצורך תרגום חוזים עסקיים ואחרים עליהם הם חותמים. בנוסף, ייתכן ואותם עולים שמרו על אזרחותם הצרפתית והם נדרשים להגיש דוחות ומסמכים עבור הממשל הצרפתי. במקרה זה, הם יזדקקו לאישור נוטריוני לנכונות תרגום של מסמכים מעברית לצרפתית, בדומה לאזרחים ותושבים צרפתיים אשר רכשו נדל"ן או רכוש אחר בארץ או אשר מקיימים כאן חלק מעסקיהם.

אזרחים צרפתיים ואישור נוטריוני לנכונות תרגום מסמכים מעברית לצרפתית

קחו לדוגמה אזרח צרפתי אשר צריך להגיש לרשויות המס בצרפת דיווח על נכסיו בישראל. נכס טאבו או שטרי בעלות על מקרקעין שמונפקים בישראל יצאו בשפה העברית, ולכל היותר בשפה האנגלית. בצרפת, השפה האנגלית אינה מתקבלת בברכה וכל מסמך המוגש לרשויות מדיניות יצטרך לעבור תרגום נוטריוני, קרי לקבל אישור נוטריוני לנכונות תרגום לצרפתית.

דוגמא נוספת לכך היא עולה צרפתי ששמר על אזרחותו הצרפתית ונישא בארץ, או נולד לו ילד. כיוון שהאדם שמר על אזרחותו הצרפתית הוא נדרש לדווח על שינוי מעמדו גם לשגרירות צרפת. בכדי לעשות זאת, יהיה עליו להגיש לשגרירות תעודת נישואין, או במקרה של לידת ילד – תעודת לידה, כולל אישור נוטריוני על נכונות התרגום מעברית לצרפתית, כמובן לאחר ביצוע תרגום נוטריוני של המסמכים הנדרשים. הדבר נכון לא רק למקרים משמחים של נישואים או לידת ילד אלא גם במקרים משמחים פחות של גירושים או פטירה, ואז התעודות הרלוונטיות יהיו תעודות גירושין או תעודות פטירה.

אישור נוטריוני לנכונות תרגום מסמכים לצרפתית עבור מסמכים עסקיים

מקרה נוסף בו יידרשו אישורים נוטריוניים לנכונות תרגום מסמכים מעברית לצרפתית הם מצבים בהם אנשי עסקים צרפתיים מעוניינים בקבלת דיווח על מצב עסקיהם ורכושם בישראל. גם אם הדבר אינו נחוץ לצורך הצגה בפני הרשויות, אישור נוטריוני לנכונות תרגום מבטיח כי לא נעשו שינויים בתרגום הגורמים לכך שהמידע שיהיה בידי בעלי אנשי העסקים אינו תואם את המצב בשטח או כי הדיווחים שהם מקבלים אינם מעודכנים או נכונים.

קחו לדוגמה אדם שיש לו עסקים בישראל המנוהלים על ידי ישראלים. דו"חות רבעוניים המעידים על מצב העסק יכולים לספק לאותו איש עסקים מידע הדרוש לו לשם עיבוד וקבלת החלטות בהקשר להמשך דרכו של העסק – שינוי כיוון דרוש, עדכון, השקעה נוספת וכדומה. ללא תרגום נכון ומהימן, המידע עלול להיות לא שלם או חלילה לא נכון וההחלטות שיתקבלו כתוצאה מכך יהיו לא מבוססות וייתכן שאף מוטעות.

הדבר נכון גם על בעלי נכסי נדל"ן להשכרה. חוזי השכרה, בין אם מדובר על דירות למגורים או נכסי נדל"ן עסקיים להשכרה דורשים הבנה והיכרות קרובה עם כל הנאמר בחוזים אלו. כיוון שהנכסים יהיו מושכרים לשוכרים ישראלים קרוב לוודאי שהם יחתמו בשפה העברית ובעל הנכס יידרש לקבל אישור נכונות תרגום של מסמכים מעברית לצרפתית עבור חוזי ההשכרה כדי להשאר עם היד על הדופק.

עם העלייה במספר העולים מצרפת בשנים האחרונות צמחה בישראל אוכלוסייה לא קטנה של צרפתים ודוברי צרפתית כשפת אם לצד אוכלוסייה נוספת של צרפתים הדוברים צרפתית בלבד שנותרו בצרפת אך מקיימים עסקים בישראל, כולל השקעה בנכסי נדל"ן אם לצורכי השקעה או לצורך רכישה לכל צרה שלא תגיע. המעבר בין המדינות יוצר מצבים ודרישות ייחודיות: מצד אחד ישנם עולים רבים מצרפת הנאלצים לחתום על מסמכים בעברית מבלי שהם מבינים היטב על מה הם חותמים, מצד שני, אותם עולים מצרפת גם נדרשים להוציא מסמכים בצרפתית על מנת להתנהל אל מול הרשויות בצרפת אם לצורך דיווח מיסים, או ביצוע עסקים או עסקי נדל"ן בצרפת, דוגמת מכירת נכסים שנותרו להם שם.

סוגים שונים של ייפוי כח

ישנם סוגים שונים של ייפוי כח, כאשר לכל סוג מטרה, או משפחת מטרות – שונה.

ייפוי כח מתמשך הנחתם ע"י נוטריון צרפתי, לדוגמה, הוא מסמך שבו אדם מגדיר מה יקרה בחייו, במידה והוא יהפוך ללא כשיר משפטית לשלוט בהם. לדוגמה, הוא יכול להחליט מי ינהל את רכושו, או מי יהיה אחראי להחליט עבורו החלטות רפואיות, האם לתת תרומות ומתנות בשמו וכדומה. הוא יכול להחליט, עוד בחייו, על קווים מנחים – לא לאמצעים מאריכי חיים, תרומות רק לדברים ספציפיים וכדומה.

סוג כזה של ייפוי כח שונה מאד מייפוי כח ספציפי. ייפוי כח ספציפי ניתן לאדם מסוים מתוך מטרה מסוימת. לדוגמה, אם עולה מצרפת השאיר דירה שם, הוא יכול לייפות את כוח של בן משפחה, חבר קרוב, עורך דין או אדם אחר לטפל ולנהל את הדירה: לבצע בה תיקונים ושיפוצים בהתאם לצורך עד לסכום מסוים, לחתום על חוזה להשכרת הדירה עם שוכרים מקומיים, להראות את הדירה לשוכרים פוטנציאלים אבל לא למכור את הדירה או לבצע שיפוץ יסודי בעלות גבוהה מהעלות שהוגדרה.

מלבד ייפוי כח ספציפי, ניתן גם לחתום על ייפוי כח כללי – ייפוי כח כללי הוא ייפוי כח לעשות פחות או יותר הכל בשם האדם אשר חתם על ייפוי הכח. ייפוי כח כזה ניתן לרב רק לאדם עליו סומכים במאת האחוזים. לדוגמה, אדם שהגיע מצרפת ללמוד בארץ, עשוי להשאיר ייפוי כח כללי בידי אחד מהוריו על מנת לנהל את ענייניו, כולל הבלתי צפויים שיקרו בעתיד, בזמן שהוא לומד בארץ אחרת. לייפוי כח כללי יש כח רב לעומת ייפוי כח ספציפי.

סוג נוסף של ייפוי כח הוא ייפוי כח בלתי חוזר. בסוג כזה של ייפוי כח צד אחד נותן לצד השני את האפשרות לבצע משהו, לרב תוך התניה והגבלת זמן או תנאים מסוימים. מה שייחודי לייפוי כח מסוג זה הוא שלצד שחותם על ייפוי הכח אין את האפשרות לחזור בו מחתימתו מרגע שזו התרחשה ועד לקיום התנאים הנקובים בייפוי הכח. הדוגמה הנפוצה ביותר לחתימה על ייפוי כח מסוג זה הוא ייפוי הכח הניתן לבנק המשכנתאות למכור את הדירה במכירה פומבית במידה ונוטל הלוואת המשכנתא אינו עומד בתשלומים, ובכפוף לכך שהלוואת המשכנתא עדיין קיימת ולא הוחזרה.

בניגוד לייפוי כח ספציפי שיכול להיות גם מאד נקודתי ("אני החתום מטה מרשה לאדם אחר שמספר ת"ז שלו הוא XXX לקחת בשמי את החבילה שמספרה XXXX מהדואר" לדוגמה) ייפוי כח כללי וייפוי כח בלתי חוזר הם מסמכים בעלי משמעות כספית ומשפטית מרחיקה לכת אשר חשוב במיוחד, והכרחי, לחתום עליהם רק באישור נוטריוני, במיוחד כאשר מדובר אנשים ששפת ייפוי הכח עבורם אינה שפת אם.

מתי נדרש ייפוי כח, ובאיזו שפה ייפוי הכח נדרש?

המקרים הנפוצים בהם נדרש ייפוי כח נוטריוני הם מקרים של רכישת נדל"ן. כיוון שמדובר ברכוש שהוא בעל ערך רב במיוחד, ייפוי הכח הנדרשים לצורך ביצוע רכישות נדל"ן בארץ או בחו"ל הם ייפוי כח אשר קיבלו אישור נוטריוני.

השפה עליה ייפוי הכח ייחתם תהיה השפה הנהוגה במקום שבו יהיה צורך לעשות שימוש בייפוי הכח. במידה וייפוי הכח מיועד עבור בן משפחה, לדוגמה, שנותר בצרפת והציפייה היא כי הוא יהיה זה שינהל את ענייני העולה מצרפת שם – הרי שייפוי הכח יהיה צריך להיות כתוב בשפה הצרפתית כיוון שהוא יוצג בפני אנשים ורשויות דוברי צרפתית. מאידך, במידה וייפוי הכח נדרש לצורך עסקים בארץ, לדוגמה חתימה על ייפוי כח לבנק המשכנתאות לצורך קבלת הלוואת משכנתא – הרי שאז ייפוי הכח יהיה כתוב בשפה העברית.

מה תפקידו של הנוטריון בתרגום ייפוי כח מעברית לצרפתית, ולהיפך?

קחו לדוגמה את אותו העולה מצרפת המעוניין לרכוש דירה מגורים בישראל. הליך רכישת הנדל"ן אינו הליך פשוט, הוא דורש רישום אזהרה בטאבו, לקיחת משכנתא וחתימה על ייפוי כח בלתי חוזר לבנק המשכנתאות, חתימה על הסכם עם היזם הקבלן או מוכרי הדירה הקיימת – שאינו בהכרח הסכם פשוט. גם לאחר רכישת נכס הנדל"ן החתימה על חוזים אינה מסתיימת – לעתים נדרשת חתימה על הסכם השכרה חברת ניהול, הסכמים שגם בהם יש ערך גדול מאד להבנת כל הנאמר בהם, ומשמעויותיו.

אותו עולה מצרפת, שאינו דובר עברית כלל או שהוא דובר עברית שאינה רהוטה, עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו מבין לחלוטין את המסמכים עליהם הוא חותם. כאן נכנס תפקידו של הנוטריון בצרפתית לתמונה. נוטריון אשר יכול לתרגם את ייפוי הכח ושאר המסמכים הכרוכים ברכישת נכסי נדל"ן בארץ עובר העולה לצרפתית הוא חיוני – וזה חלק מתפקידיו של הנוטריון.

נוטריון חייב לוודא במעמד החתימה כי החתימה היא חוקית לחלוטין. לאחר הבירורים וההבהרות הנדרשים, קשה מאד יהיה לערער בבית המשפט על החתימה. כאשר מגיע מסמך הקשור לרכישת נדל"ן לבית המשפט כאשר הוא חתום ומאומת על ידי נוטריון, ההנחה המקובלת היא שהנוטריון ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר ולכן החתימות חוקיות ושני הצדדים הבינו היטב על מה הם חותמים – כולל תרגום לצרפתית של ייפוי הכח.