מינוי אפוטרופוס

אפוטרופוס הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא Legal guardian). מקור המילה הוא מן המילה היוונית επιτροπος – שמשמעותה "ממונה".

החוק המסדיר את האפוטרופסות בישראל :

בישראל החוק המסדיר את עניין מינוי האפוטרופוס הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הנחת המוצא של החוק היא "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק), ולכן אפוטרופסות קיימת על:

קטינים (שטרם מלאו להם 18 שנה).
על בגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם.
אפוטרופסות טבעית :

על פי סעיף 14 לחוק ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. כאשר החוק קובע בסעיף 3, כי קטין הוא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה". האפוטרופסות על קטין פוקעת באופן אוטומטי בהגיעו לבגרות, כלומר לגיל 18 (על פי סעיף 62 לחוק).

אפוטרופסות על פי מינוי :

בנוסף לאפוטרופסות טבעית של הורים על ילדיהם הקטינים, סעיף 33 לחוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס ל:

לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27 או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן.
לקטין – בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29 (הערה: סעיפים אלו עוסקים במצבים בהם יש הורה מתפקד אחד בלבד).
לפסולי-דין;
לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו; (הערה: אדם זה נקרא "חסוי" על פי סעיף 80 לחוק. באנגלית המונח המקביל לחסוי הוא "Ward").
לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו;
לעובר.
כאשר האפוטרופוס יכול להיות (על פי סעיף 34 לחוק).

אדם יחיד (פרטי), שהוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין או החסוי או מספר אנשים יחידים (לפי סעיף 45 לחוק).
תאגיד (כמו הקרן לטיפול בחסויים).
האפוטרופוס הכללי.
ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה לגבי נפגעי השואה.
לצורך קבלת החלטה על מינוי אפוטרופוס, נעזר בית המשפט בחוות דעתו של פקיד סעד לסדרי דין, שהוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת, הבוחן את פרטיהם של החסוי והמבקש להתמנות כאפוטרופוס, וממליץ על דבר המינוי לבית המשפט. זאת על מנת לוודא כי הצורך במינוי האפוטרופוס, הינו לטובת החסוי והחברה, וכי צורך זה גובר על זכויות הפרט של החסוי ומצדיק את שלילתם החלקית.

לאחר שבית המשפט ממנה אפוטרופוס באמצעות צו מינוי, האפוטרופוס נתון לפיקוחו של האפוטרופוס הכללי.
כמו כן האפוטרופוס נדרש לפעול במילוי תפקידו לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין (סעיף 41 לחוק), כאשר האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש לשם מילוי תפקידיו.

ישנן פעולות מסוימות המנויות בסעיף 47 לחוק, בהן על האפוטרופוס לפנות לקבלת אישורו של בית המשפט (על ידי הגשת בקשה מתאימה) טרם שהוא יוכל לבצען.
כמו כן אין האפוטרופוס מוסמך לפעול בשם החסוי, בפעולות בהן יש ניגוד עניינים לפי סעיף 48 לחוק, ללא אישורו של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו.

גם כאשר אין יותר צורך באפוטרופסות, או במקרה בו האפוטרופוס מעוניין להשתחרר מתפקידו, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול או החלפת המינוי.

אימות חתימה על ידי נוטריון

ניתן לקבל במשרדנו שירות של עריכה או אימות חתימה של יפוי כח, ובין היתר, יפוי כוח לקבלת למשכנתאות, יפוי כח כללי ועוד.
אימות חתימה של אדם על ידי נוטריון מאשר כי מבחינה משפטית
המסמך נחתם על ידי אותו אדם. אימות חתימה דרוש במצבים שונים, כגון: חתימה על יפוי, וזאת לצורכך הפיכת המסמך למסמך משפטי מחייב.
בעת שאדם חותם על מסמך בפני הנוטריון עליו להשתכנע כי החותם יודע את השפה בה רשום המסמך. לשם כך, חלה חובה על הנוטריון לבדוק עם חותם, האם הוא יודע את השפה של המסמך עליו הוא חותם.התרשמות כללית של הנוטריון כי החותם יודע את השפה אינה מספיקה ויש בה בכדי לפסול את המסמך.
החובה אשר מוטלת על נוטריון ביחס לאישור ואימות חתימה של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם מפורטת בתקנה 7(ב)לתקנות הנוטריונים:
"למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור".
בהתאם לנוסח התקנה הנ"ל חל איסור מוחלט על נוטריון לתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור בשפה המובנת לו על ידי הנוטריון או על ידי מתרגם.
בנוסף, תקנה 9 לתקנות הנוטריונים מפרטת את הטפסים בהם צריך הנוטריון להשתמש בהתאם למצב שבפניו. בעת שהמבקש אינו מבין את שפת המסמך ויש לתרגמו לשפת המבקש והמסמך תורגם על ידי הנוטריון עצמו על הנוטריון להשתמש בטופס אשר כותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם.
בהתאם להלכה פסוקה קיימת חובה לתרגם את המסמך למי שחותם עליו לפני חתימתו, ובמקרה שבו אין תרגום מספיק, המסמך איננו תקף.
כך לדוגמא, בהסתמך על ההלכה הנ"ל, נקבע בפסיקה כי " חוסר תרגומה של צוואה, הכתובה בשפה שאין המצווה שולט בה, לשפה שהוא שולט בה, הוא פגם היורד לשרשו של ענין ושולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה. "
באותו האופן, נקבע בפסיקה כי חותם שאינו יודע קרוא וכתוב, והוחתם על מסמך מבלי שהוסבר לו קודם לכן מהו תוכנו, אין משמעות משפטית לחתימתו. מסיבה זו נקבע כי, חתימה על הסכם מכר ו/או יפוי כוח בטלה, בגלל שלא הוסבר טיב המסמך לחותם.

יפוי כוח נוטריוני מאפשר לאדם לפעול בשמו של מייפה הכוח, ופעולת של מיופה הכוח היא כמותו של מייפה הכוח וזאת בהתאם לקבוע ובהתאם בחוק השליחות. יפוי כוח יכול שיהיה לצורך ביצוע פעולה מיוחדת, כגון: מכירת דירה או רכב, ביצוע פעולות בח-ן בנק ועוד. לעומת זאת, קיים גם יפוי כוח כללי המאפשר למקבלו לפעול ולבצע פעולות שונות. יפויי כוח כוחו יפה לתקופה של עד 10 שנים או עד מותו של אדם, שלאחר כך הוא בטל. יחד עם זאת, יפוי כוח שהינו בלתי חוזר שבא להבטיח זכויות של אדם אחר יהיה תקף גם לאחר כך, וביטולו יצריך ברוב המקרים פניה לבית משפט מוסך בתביעה מתאימה. נהוג לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר בעת מכירת דירה או קנייתה וזאת לטובת עורך הדין שמבצע את העסקה או לטובת בנק למשכנתאות בעת לקיחת משכנתא. בעוד שיפוי כוח שניתן לטובת עורך הדין אינו מצריך חתימה אצל נוטריון, אלא מספיקה חתימתו של עורך הדין הרשום ביפוי הכוח, יפוי כוח לטובת הבנק יידרשו הצדדים מקבלי המשכנתא לחתום בפני נוטריון. סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 "קובעף יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; …" . סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך." בבמידה ועל פי נסיבות המקרה נלמד כי ייתכן שהאדם כלל לא חתמה בפני הנוטריון על יפוי הכוח, אזי הדבר יהיה בניגוד לחוק. בנוסף, תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, קובעת כי על הנוטריון לבדוק האם החותם היה כשיר לעשיית הפעולה מבחינת גילו, או עליו להשתכנע כי החותם פועל מרצונו החופשי כשהוא מבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה שהוא מבצע, שאם לא כך לא ניתן היה לתת את האישור הנוטריוני שניתן. אישור נוטריוני הינו ראיה בהליך משפטי, ללא צורך בהצגת בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור, ובתנאי שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. בית המשפט יוצא מתןך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין, ומי שטוען נגד תקינות יפוי הכוח להוכיח בבירור כי יפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו. יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות חוק הנוטריונים ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו, אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו.

מה ההבדל בין לימודי משפטים במכללות ובאוניברסיטאות?

משום שמדובר בתואר פופולרי ברחבי הארץ, לימודי משפטים נלמדים הן במכללות והן באוניברסיטאות. כדי להחליט היכן להשקיע את ארבע השנים הקרובות של תואר ראשון במשפטים, יש להסביר את ההבדל המהותי בין אוניברסיטאות למכללות בהן מתקיימים לימודי משפטים.
באוניברסיטאות ניתן למצוא כיום מספר סטודנטים גדול יותר, וכן במקרים רבים מגוון רחב יותר של אפשרויות לימוד. בנוסף, עומס הלימודים באוניברסיטאות נחשב גדול יותר – סקר שנערך לאחרונה מצא שהאוניברסיטאות ממקומות במקום השני מבחינת עומס הלימודים, אחרי מכון הטכניון שבחיפה.
משום שמדובר בעומס גדול יותר, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות נחשבים לנוקשים בהרבה מאלה שבמכללות. כמובן שקיים הבדל בין הדרישות השונות של המוסדות, ואולם באופן כללי ניתן להגיד שעבור תואר ראשון במשפטים במכללות, נדרשים תנאי קבלה נמוכים יותר. ברוב המכללות נבדק הציון הפסיכומטרי של הסטודנט, בנוסף לדרישות סבירות יחסית של ממוצע ציוני הבגרות.
המומחים נוהגים כיום להמליץ על פנייה ללימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטאות בגלל היוקרה האקדמית של המוסדות. עם סיום הלימודים, מעסיקים רבים נוהגים להעניק יתרון מסוים לבעלי תארים מאוניברסיטאות מאשר ממכללות.

תואר שני במשפטים

בוגרי תואר ראשון במשפטים יכולים כיום להמשיך אל לימודים מתקדמים בתחום, שמאפשרים להעמיק את הידע בתחומים ספציפיים. מרבית לימודי משפטים במסגרת תואר שני עוסקים במחקר, ואולם ניתן גם לבחור בלימודים בעלי היבטים עיוניים. שלסטודנטים ניתנת האפשרות לבחור בין מגוון התמחויות – משפט עברי או בינלאומי, דיני קניין רוחני, ועוד.
מבין האוניברסיטאות או מכללות למשפטים ברחבי הארץ, ניתן ללמוד במוסדות הבאים: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, וכן אוניברסיטת בר אילן.
תוכניות הלימוד בכל אחד מהמוסדות הללו דומות אחת לשנייה, בעיקר בשל ההתמחויות המשותפות. תואר שני במשפטים אורך כשנתיים, ובמספר מקומות מתקיימות התמחויות ייחודיות – באוניברסיטת בר אילן, לדוגמא, ניתן לקיים תואר במשפטים עם התמחות במשפט מסחרי בינלאומי ובוררות מסחרית. תוכנית זו כוללת לימוד של סמסטר קיץ בפריז המתקיים בבית הדין הבינלאומי לבוררות מסחרית של לסחר המסחר הבינלאומית.
גם לאוניברסיטת תל אביב קיימות מספר התמחויות ייחודיות במסגרת תואר שני במשפטים. ההתמחות במשפט מסחרי, לדוגמה, נערכת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברקלי – הקורסים מועברים בשפה האנגלית ע"י צוות המרצים מהאוניברסיטה, שנחשבת לאחת מהטובות בעולם. כמו כן, שעות הלימוד בתכנית מותאמות לצרכים של עורכי דין העובדים במקביל ללימודים.
האוניברסיטה העברית מקבלת מדי שנה כשבעים סטודנטים ללימודי תואר שני במשפטים. המבחר המצומצם של סטודנטים מבטיח רמת לימודים גבוהה שתאפשר גם יחס אישי וצמוד מטעם צוות המרצים באוניברסיטה. מבין ההתמחויות הייחודיות, האוניברסיטה העברית מציעה תואר שני במשפטים המיועד למנהלים בשוק העבודה – המקנה ידע במסגרת שיעורים העוסקים בדיני חוזים ועבודה, דיני האיחוד האירופאי, ניהול משא ומתן, ועוד.

מדוע דווקא לימודי משפטים

כיום, תחום לימודי משפטים הוא מבין המבוקשים בישראל, ועל כן מספר הנרשמים אל תואר ראשון במשפטים הוא רב. תואר ראשון במשפטים כולל מגוון רחב של קורסים, ביניהם קורסי מבוא לתורת המשפט וכן שיעורים הנוגעים למגוון חוקים ועקרונות של תחומים שונים – משפט חוקתי, משפט עברי, דיני נזיקין, דיני עבודה, דיני חוזים וכדומה. ניתן לשלב תואר ראשון במשפטים עם תחומים נוספים, כמו חשבונאות, מנהל עסקים, או כלכלה. מטרתם של לימודי משפטים, היא להקנות לסטודנטים ידע וכלים, עיונים ומעשיים כאחד, על מנת שיוכלו לעשות את צעדיהם הראשונים כעורכי דין או משפטנים, בארץ או בחו"ל. בתום לימודי משפטים, על הסטודנטים לעבור התמחות, ולאחריה לעמוד בבחינות הלשכה, אשר רק לאחריהן יורשו לעסוק בעריכת דין. אמנם זו דרך חתחתים, והיא אינה קלה כלל, אך אלו המוכנים לאתגר, שמביא עמו תואר ראשון במשפטים, יגלו כי זו השקעה ששכר רב בצידה. משפטים מומלצים גם לעוסקים במקצועות אחרים, כגון, רואי חשבון, פוליטיקאים, אנשי עסקים וכדומה, משום שתחום המשפט קשור לאינספור תחומים נוספים, המהווים חלק מחיי היום-יום שלנו.

תואר ראשון במשפטים – הצלחה בחיים המקצועיים

עורך דין היה ועודנו מקצוע מבטיח ונחשק עם קסם יוקרתי. במסגרת לימודי משפטים לומדים הסטודנטים על עולם החוק, שמסדיר את אינטראקציה בעולם בתוך יחסים פורמליים. במסלול תואר ראשון במשפטים ייחשפו הסטודנטים למערכת החוק והמשפט בישראל, יכירו את עולם המושגים המשפטי, את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית, את הפילוסופיה שמאחורי החוק והמשפט, את ההקשרים החברתיים, תרבותיים וכלכליים של החוק והמשפט, את מערכות המשפט השונות הקיימות וכיו'ב.
תואר ראשון במשפטים ועיסוק בתחום עריכת הדין אפשריים רק אחרי שעוברים בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין. לאחר סיום לימודי משפטים וקבלת ההסמכה יוכלו הבוגרים לעסוק הן במגזר הציבורי והן בפרטי, במגוון תחומים: משפטנים, יועצים משפטיים בשירות המדינה – בשלוחותיו השונות של משרד המשפטים פרקליטות, סניגוריה ציבורית, בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי, משרד מבקר המדינה, הרשות לניירות ערך, מנהל מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות וכדומה.
לימודי משפטים מעניקים כלים להצלחה בחיים המקצועיים, כשהמרכיבים העיקריים במסגרת תואר ראשון במשפטים הם שילוב בין השכלה משפטית תיאורטית רחבת יריעה, לבין התנסות מקצועית.

תואר ראשון במשפטים – למי מתאים

על אף תנאי הקבלה הגבוהים, לימודי משפטים נחשבים למבוקשים בקרב הצעירים, ומדי שנה רבים נרשמים אל תואר ראשון במשפטים, על מנת להתחיל קריירה מצליחה בתחום, הן כעורכי דין והן כחוקרים בתחום המשפט, הנזקקים לתארים מתקדמים יותר מתואר ראשון בתחום.
לימודים אלה כוללים קורסים רבים, הדנים בחוקים של תחומים שונים במשפט, כדוגמת משפט בינלאומי, משפט עברי, דיני חוזים, דיני ירושות, דיני מסחר, משפט ופלילים, דיני תעבורה, אתיקה במשפט ועוד, וכל אחד מהקורסים האלה מאפשר להכיר לעומק נדבך כלשהוא במשפט, אשר לאחר לימודי משפטים לתואר ראשון, ניתן להתמחות בו. בסיום שלוש שנות לימודי תואר ראשון במשפטים, על הבוגרים להתחיל התמחות בת שנה, אשר לאחריה יש לגשת לבחינות הלשכה, המזכות ברישיון.
כאשר סיימתם תואר ראשון במשפטים, ובידכם הרישיון לעסוק במקצוע, אתם יכולים לעבוד במשרדים נבחרים, או להתמחות בתחום הגישור ולעסוק בייעוץ, ואף להירשם אל תעודת הוראה, ולהתחיל קריירה באקדמיה, בתור מרצים למשפטים. אם כבר אקדמיה, ניתן להירשם אל לימודי משפטים מסוג תואר שני ושלישי בתחום, וכך לעסוק בחקר מגמות שונות במשפט.

מדוע תואר ראשון במשפטים

לשם קבלה אל תואר ראשון במשפטים, יש לעמוד בתנאי קבלה מחמירים ביותר, הדורשים ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי גבוהים, כך שרבים מאלה המעוניינים להרחיב את השכלתם המשפטית, בוחרים להשלים תחילה לימודי תואר ראשון, ורק לאחר מכן לפנות אל תואר במשפטים. דוגמא לתואר ראשון, אשר לאחריו קל יותר להתקבל אל לימודים מתקדמים בתחום המשפט, ניתן לראות בתואר ראשון בחשבונאות או כלכלה, שאלו שני תחומים, הידועים כבעלי זיקה אל תואר בלימודי משפטים. כך, ישנם כלכלנים ורואי חשבון רבים, אשר מוצאים לנכון לפנות אל תואר שני במשפטים, ואפילו בוחרים לשלב, עוד במהלך התואר הראשון, שני תחומים אקדמיים – למשל, תואר בחשבונאות או כלכלה עם תואר במשפטים. ההשכלה המשפטית הרחבה, ממנה ניתן לטעום במהלך לימודי התואר הראשון, כוללת הכרת דינים למיניהם, החלים על סוגיות שונות. לאחר שלוש או שלוש וחצי שנים של לימודי תואר ראשון במשפטים, על הסטודנטים להתמחות במשרד עורכי דין, במשך שנה, אשר במהלכה יהיה עליהם גם להתכונן אל בחינות הלשכה. אותן בחינות, הן חובתם האקדמית האחרונה של הלומדים תואר ראשון במשפטים, בדרך לקבלת תעודת ההסמכה לעורך דין.

עו"ד אירנה פיין, תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, עורכת דין משנת 1990, רב-סרן במילואים לאחר שירות רב שנים בפרקליטות הצבאית, מחברת הספר "המשפט הפלילי בצה"ל" (1300 עמודים), אשר שמור כספר לימוד בכל האוניברסיטאות בארץ ולאחרונה צוטט ע"י בית המשפט העליון; מופיעה בבתי דין צבאיים בכל המחוזות ובפני ערכאות צבאיות שונות.

עו"ד פיין מייצגת חיילים ומפקדים בשלל עבירות הנדונות בבתי דין צבאיים, כגון: עריקות, סמים, הטרדה מינית, גניבת נשק ורכוש, אבדן נשק ורכוש, תעבורה, גרימת מוות ועוד; וזאת בכל שלבי ההליך, החל מייעוץ והכוונה לפני החקירה, עבור בשלב המעצר וניהול ההוכחות וכלה בשלב הטיעונים לעונש והערעור.
תוך כדי הטיפול בתיק חותרת עו"ד אירנה פיין למיצוי כל האפשרויות למניעת הרשעה ורישום פלילי ולהקלה בעונש, ובמקרים המתאימים לשחרור מהצבא לצמצום תקופת הרישום הפלילי.

בתיקים של עריקי חו"ל (אשר אלה ברובם בני יורדים שהיו מעל גיל 16 עם עזיבתם את הארץ) חותרת עו"ד פיין להסדרי מעמד המונעים מעצר בשדה התעופה עם הגעתם ארצה ומקסום ההקלות מבחינת סעיפי האישום, הרישום הפלילי והעונש.

זאת ועוד, מטפלת עו"ד פיין במחיקת הרישום הפלילי הרובץ על החיילים המשוחררים, בתקופה הקצרה ככל הניתן, תוך פניה אל נשיא המדינה ואל הערכאות הצבאיות המתאימות.

כמו כן, עו"ד פיין נותנת לחיילים ולהוריהם שירותי ייעוץ, ליווי ומתן חוות דעת סניגור בהליך הדין המשמעתי בצה"ל, אשר נערך על-ידי המפקדים, וכן שירותי ניסוח וליווי קבילה לנציב קבילות חיילים.

עו"ד אירנה פיין, ילידת 1966, עלתה ארצה עם הוריה מלנינגרד (היום סנקט-פטרסבורג) שברוסיה בשנת 1978 והתחנכה על ברכי שתי השפות, העברית והרוסית. היא שולטת בשתי השפות על בוריין, בדיבור, קריאה וכתיבה. כמו כן, שולטת בשפות אנגלית, צרפתית ואוקראינית.

עו"ד אירנה פיין זמינה בין השעות 8.00-23.00 בכל ימי השבוע, ובמקרה של אי-מענה ניתן להשאיר הודעה קולית או כתובה, ועו"ד פיין תחזור אליך בהקדם.

יפוי כוח נוטריוני

יפוי כוח נוטריוני מאפשר לאדם לפעול בשמו של מייפה הכוח, ופעולת

של מיופה הכוח היא כמותו של מייפה הכוח וזאת בהתאם לקבוע ובהתאם בחוק השליחות.

יפוי כוח יכול שיהיה לצורך ביצוע פעולה מיוחדת, כגון: מכירת דירה או רכב, ביצוע פעולות בח-ן בנק ועוד. לעומת זאת, קיים גם יפוי כוח כללי המאפשר למקבלו לפעול ולבצע פעולות שונות.

יפויי כוח כוחו יפה לתקופה של עד 10 שנים או עד מותו של אדם, שלאחר כך הוא בטל. יחד עם זאת, יפוי כוח שהינו בלתי חוזר שבא להבטיח זכויות של אדם אחר יהיה תקף גם לאחר כך, וביטולו יצריך ברוב המקרים פניה לבית משפט מוסך בתביעה מתאימה.

נהוג לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר בעת מכירת דירה או קנייתה וזאת לטובת עורך הדין שמבצע את העסקה או לטובת בנק למשכנתאות בעת לקיחת משכנתא. בעוד שיפוי כוח שניתן לטובת עורך הדין אינו מצריך חתימה אצל נוטריון, אלא מספיקה חתימתו של עורך הדין הרשום ביפוי הכוח, יפוי כוח לטובת הבנק יידרשו הצדדים מקבלי המשכנתא לחתום בפני נוטריון.

סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 "קובעף יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; …" .

סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך." בבמידה ועל פי נסיבות המקרה נלמד כי ייתכן שהאדם כלל לא חתמה בפני הנוטריון על יפוי הכוח, אזי הדבר יהיה בניגוד לחוק.

בנוסף,  תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, קובעת כי על הנוטריון לבדוק האם החותם היה כשיר לעשיית הפעולה מבחינת גילו,  או עליו להשתכנע כי החותם  פועל מרצונו החופשי כשהוא מבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה שהוא מבצע, שאם לא כך לא ניתן היה לתת את האישור הנוטריוני שניתן.

אישור נוטריוני הינו ראיה בהליך משפטי, ללא צורך בהצגת בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור, ובתנאי שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. בית המשפט יוצא מתןך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין, ומי שטוען נגד תקינות יפוי הכוח להוכיח בבירור כי יפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו.

יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות חוק הנוטריונים ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו, אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו.

שירותי נוטריון

תרגום נוטריוני למסמכים ותעודות למס' שפות.
· אימות חתימה למסמכים, אימות העתקי מסמכים בארץ ובחו"ל.
· ייפוי כח נוטריוני.
· אישור הסכמים: הסכמי נישואין, הסכם רכוש, הסכמי מקרקעין וחוזים.
· אישור העתק נאמן למקור.
· תצהירים במעמד נוטריון.
· אפוסטיל.
· צוואות.
· ייעוץ נוטריוני מקצועי במגוון נושאים משפטיים.

לא כל עו"ד הוא גם נוטריון מוסמך ומקצועי

נוטריון מוסמך הינו עורך דין בעל וותק  של 10 שנים לפחות שקיבל הסמכה לכהן כנוטריון מאת משרד המשפטים. לנוטריון סמכויות נוספת שאין לעורך דין שאינו מכהן כנוטריון. חתימה נוטריונית תהא קבילה בחוק ותשמש כראייה לכל צורך ועניין בכל הקשור למקוריות ונכונות תוכן המסמך, בייחוד כאשר המסמך ישמש כראייה משפטית בתביעה, הן בישראל והן ברחבי מדינות העולם.

החוק בישראל מחייב תנאים ברורים ומוגדרים בבהירות מיהו העו"ד אשר מוסמך לכהן גם כנוטריון ובכלל זה:  וותק מקצועי בן למעלה מ 10 שנים והסמכה משפטית לשמש כנוטריון של ועדת הנוטריונים. זאת ועוד, במסגרת החוק לשירותים נוטריונים נקבע שכ"ט נוטריון עבור כל פעילות נוטריונית וכל עו"ד החורג מעל לעלות זאת – חושף עצמו לסכנת תביעה משפטית ושלילת רישיונו כנוטריון. 

ניתן לקבל במשרדנו שירות של עריכה או אימות חתימה של יפוי כח, ובין היתר, יפוי כוח לקבלת למשכנתאות, יפוי כח כללי ועוד.

אימות חתימה של אדם על ידי נוטריון מאשר כי מבחינה משפטית

המסמך נחתם על ידי אותו אדם. אימות חתימה דרוש במצבים שונים, כגון: חתימה על יפוי,  וזאת לצורכך הפיכת המסמך למסמך משפטי מחייב.

בעת שאדם חותם על מסמך בפני הנוטריון עליו להשתכנע כי החותם יודע את השפה  בה רשום המסמך. לשם כך, חלה חובה  על הנוטריון לבדוק עם  חותם, האם הוא יודע את השפה של המסמך עליו הוא חותם.התרשמות כללית של הנוטריון כי החותם יודע את השפה אינה מספיקה ויש בה בכדי לפסול את המסמך.

החובה אשר מוטלת על נוטריון ביחס לאישור ואימות חתימה של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם מפורטת בתקנה 7(ב)לתקנות הנוטריונים:

"למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור".

בהתאם לנוסח התקנה הנ"ל חל איסור מוחלט על נוטריון לתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור בשפה המובנת לו על ידי הנוטריון או על ידי מתרגם.

בנוסף, תקנה 9 לתקנות הנוטריונים מפרטת את הטפסים בהם צריך הנוטריון להשתמש בהתאם למצב שבפניו. בעת שהמבקש אינו מבין את שפת המסמך ויש לתרגמו לשפת המבקש והמסמך תורגם על ידי הנוטריון עצמו על הנוטריון להשתמש בטופס אשר כותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם.

בהתאם להלכה פסוקה  קיימת חובה לתרגם את המסמך למי שחותם עליו לפני חתימתו, ובמקרה שבו אין תרגום מספיק, המסמך איננו תקף.

כך לדוגמא, בהסתמך על ההלכה הנ"ל, נקבע בפסיקה כי "  חוסר תרגומה של צוואה, הכתובה בשפה שאין המצווה שולט בה, לשפה שהוא שולט בה, הוא פגם היורד לשרשו של ענין ושולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה. "

באותו האופן,  נקבע בפסיקה כי חותם שאינו יודע קרוא וכתוב, והוחתם על מסמך מבלי שהוסבר לו קודם לכן מהו תוכנו, אין משמעות משפטית לחתימתו. מסיבה זו נקבע כי,  חתימה על הסכם מכר ו/או יפוי כוח בטלה, בגלל שלא הוסבר טיב המסמך לחותם.

הסכם ממון ברוסית

הסכם ממון הוא הסכם שנועד להסדיר את מערכת היחסים הממונית בין בני זוג, ובדרך זו מבטיח כי בעת פירוד לא תתעורר מחלוקת בין בני הזוג לעניין אופן חלוקת הרכוש ביניהם. הסכם הממון מגדיר מראש איזה רכוש שייך רק לאחד מבני הזוג ואיזה רכוש הוא משותף ויתחלק בין בני הזוג, במקרה של פירוד.
להסכם ממון מספר יתרונות לא מבוטלים: הסכם ממון מאפשר לצדדים להבטיח כי רכוש שהיה לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או בטרם החיים המשותפים, יישאר בבעלותו הבלעדית של אותו בן-זוג במקרה של פירוד ; הסכם ממון מונע התדיינות משפטית ארוכה ויקרה סביב נושא חלוקת הרכוש ; כשקיים פער כלכלי רב בין בני הזוג, חתימה על הסכם ממון מבטיחה כי הנישואין או החיים המשותפים אינם נובעים מטעמים כלכליים ; הסכם ממון מונע העלאת דרישות סחטניות מצד אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג האחר, כתנאי לגירושין ; כשמדובר בבני זוג ב"פרק ב'", עריכת הסכם ממון מאפשרת להם להגן על זכויות ילדיהם מנישואין קודמים ברכוש, ובדרך זו מונעת חשדנות של הילדים כלפי בן או בת הזוג החדש/ה של ההורה ופותחת פתח ליצירת יחסים משפחתיים תקינים ; הסכם ממון מאפשר לצדדים להקדים את מועד חלוקת הרכוש הקבוע בחוק יחסי ממון, ללא צורך להמתין למועד סידור הגט.
לצד היתרונות הנ"ל, להסכם הממון יש גם כמה חסרונות, ובעיקר בהיבט הפסיכולוגי: העלאת הדרישה לעריכת הסכם ממון מצד אחד מבני הזוג עשויה לגרום תחושת פגיעה ועלבון אצל בן הזוג האחר, ואף מאלצת את הצדדים להיערך לאפשרות של כשלון חיי הנישואין, בשלב שבו מערכת היחסים ביניהם תקינה ואוהבת. כמו כן, סירוב לחתום על הסכם ממון עשוי להתפרש כרצון של המסרב בממונו של בן זוגו, אף שלא כך הדבר.
מכל מקום, יתרונותיו של הסכם הממון עולים לאין שיעור על חסרונותיו, ולכן לא כדאי לוותר על חתימה על הסכם ממון – במיוחד במקרה של פער כלכלי גדול בין בני הזוג או במקרה שלאחד מבני הזוג יש ילדים מנישואין קודמים. כמו כן, יש לזכור כי על הקשיים הפסיכולוגים הטמונים בהסכם ממון, ניתן להתגבר בקלות יחסית באמצעות פנייה לאיש מקצוע מנוסה בתחום, שיגלה רגישות כלפי בני הזוג ויסייע להם להגיע להסכם הוגן ומאוזן, המגן על האינטרסים של שני בני הזוג, ללא קשר להיקף הממון שבבעלותם.

תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון והשלכותיו

ההסדר הרכושי החל על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 הוא הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר לפיו הזכות לביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג היא זכות דחויה הקמה עם פקיעת הנישואין. מאידך, ההסדר הרכושי החל על זוגות שנישאו לפני שנת 1974, הוא הלכות השיתוף, שלפיהן ניתן לחלק את רכוש בני הזוג, עוד בטרם פקיעת נישואיהם.
בפסיקה המשפטית התעוררה מחלוקת בשאלה – האם הלכות השיתוף ממשיכות לחול בד בבד עם הסדר איזון המשאבים ? – או במילים אחרות – האם ניתן לחלק רכוש של בני זוג, שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, עוד בטרם פקיעת נישואיהם? בשנת 1995, בית המשפט העליון דן בשאלה זו, בהרכב מורחב, וקבע בדעת רוב כי משטר איזון המשאבים אינו מתקיים בד בבד עם הלכת השיתוף , ולפיכך לא ניתן לחלק רכוש בני זוג, שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, טרם פקיעת נישואיהם (פרשות יעקובי וקנובלר). יחד עם זאת, קיימת גם פסיקה שלפיה אין מניעה לתת פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויות בני זוג בנכסים השונים אף לפני פקיעת הנישואין, כאשר האיזון עצמו יתבצע רק לאחר פקיעת הנישואין, במקרה של גירושין או של מוות. כמו כן, ניתן לתת לבני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם, סעדים לשמירת זכויותיהם ברכוש לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג ואף לפרק את השיתוף ביניהם בנכסים המשותפים.
בחודש נובמבר 2008, נכנס לתוקפו תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון אשר עיגן את האפשרות להקדים, במקרים מסויימים, את מועד ביצוע איזון המשאבים לגבי בני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם. בסעיף 5א' לחוק המתוקן פורטו נסיבות מסוימות אשר בהתקיימן, ניתן יהיה להקדים את ביצוע איזון המשאבים עוד קודם לפקיעת הנישואין, כאשר תנאי לכך, הוא הגשת בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים.
כניסתו לתוקף של תיקון מספר 4 עשויה להשפיע על עמדת השופטים הסבורים כי אין לתת סעד של פסק דין הצהרתי מכוח חוק יחסי ממון, טרם פקיעת הנישואין. כיום, לאחר התיקון בחוק ולאורו, בתי המשפט עשויים לתת ביתר קלות סעד הצהרתי, גם אם מדובר בבני זוג שהסדר איזון המשאבים חל עליהם. ואומנם, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הביע לאחרונה את דעתו, כי בתיקון החוק ובעיגון האפשרות להקדמת מועד ביצוע איזון המשאבים, יש כדי להשפיע על מידת הנכונות של בית המשפט לתת סעד הצהרתי מכח החוק בהתקיים הנסיבות המתאימות – ובפרט מקום בו מתקיימת אחת מן הנסיבות המפורטות בסעיף 5א' לחוק המאפשרות הקדמת ביצוע האיזון (תמ"ש (משפחה יר') 14165/06, מיום 10.6.09).

• החופש המלא של המצווה

הכלל הראשוני והבסיסי בדיני ירושה בישראל הוא שכל אדם חופשי לצוות את ירושתו כרצונו. כלומר: כל אדם רשאי להורות כי אחרי מותו ייעשה ברכושו כל אשר עולה על רוחו.

אישור של בית משפט (א')
הסכם חלוקת עיזבון אינו תלוי באישורה של ערכאה משפטית, בניגוד להסכמים אחרים בדיני משפחה (לדוגמה, הסכם ממון). לא חובה, אבל אפשר, ראו הסעיף הבא.

אישור של בית משפט (ב')
למרות שההסכם תקף גם בלי אישור בית המשפט, תוכלו לבקש מבית המשפט לאשר אותו. בית-משפט יבחן את ההסכם, ויוכל לתת לו תוקף מחייב וחלוט, כמו של פסק דין. במקרה הבא, זו חובה.

אישור של בית משפט (ג')
כאשר אחד היורשים חסוי או קטין אתם חייבים להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט, על-מנת להגן על זכויותיהם.

הגנה על נכסי המנוח
כך תוכלו להגן על נכסי המנוח: • פנו לסניפי הבנקים ולכל שאר הגורמים המנהלים את כספי המנוח והודיעו להם על הפטירה; • בקשו באופן מפורש – בכתב, באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה – שלא לבצע כל פעולה בכספים עד להצגת צו ירושה או צו קיום צוואה; • ניתן גם לבקש מבית המשפט צווי מניעה וסוגי סעד זמניים אחרים כדי לשמר את נכסי המנוח עד לחלוקת העיזבון כחוק.

הגדרת היקף העיזבון לאחר מותו של אחד מבני הזוג
ראשית, יש לקבוע מה הם הנכסים המשותפים של שני בני הזוג, לאחר מכן לחלקם בשתיים ולהעביר לבן הזוג שנותר בחיים את חלקו. היתרה תיחשב לעיזבון עליו יחולו דיני הירושה.

תביעה של בן הזוג שנותר בחיים
במידה ובן הזוג שנפטר לא השאיר צוואה המסדירה את הורשת נכסיו, בן הזוג שנותר בחיים יכול להגיש תביעה כזו מכוח הלכת השיתוף.

צוואה

כל אחד מאתנו נאלץ מעת לעת להתמודד עם אובדן של אדם אהוב וקרוב, התמודדות זו הינה קשה מבחינות רבות וכוללת כאב וצער רב. למרבה הצער, כאשר מדובר בבן משפחה או בן זוג, נוסף על הקושי הנפשי בתהליך קיים גם צד משפטי שיש להתייחס אליו, כאשר צריך לחלק את ירושתו של האדם או לכבד את צוואתו.
בעת קשה כל כך, ההתעסקות בירושה ובצוואה מותירה את הנוגעים בדבר כאובים ומבולבלים. האבל לא אחת מערפל את עייני הסובבים וחלוקת הירושה או קיום הצוואה במקרים רבים הופך לתהליך סבוך וכואב בפני עצמו.
במקרים רבים צוואתו של הנפטר איננה עומדת בקנה אחד עם חוקי הצוואות בישראל, או שאינה ברורה מספיק ובמקרים אחרים נפטר אדם ללא שהשאיר צוואה כלל.
חלוקת רכושו של אדם שנפטר היא הליך משפטי המעוגן לחוקי הירושות והצוואות בישראל, אך במקרים רבים מדובר בהליך מסובך וכואב עבור המעורבים בדבר. שירותיו של עורך דין מנוסה ובקיא בתחום הצוואות והירושות הינה חיונית ויכולה לסייע רבות לקיצור התהליך המתיש.
לא אחת עולות מחלוקות בין בני המשפחה בנוגע לצורת חלוקת הירושה, ובמקרים רבים יישוב מחלוקות אלו מגיע אל בית המשפט. על כן, מומלץ לפנות לשירותיו של עורך דין בקיא ומנוסה בתחום כבר בתחילת התהליך.
שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הירושות והצוואות יכול לסייע רבות בתהליך, לעזור ביישוב מחלוקות ובהגעה להסכמה המקובלת על כל הצדדים המעורבים. בעזרתו של עורך דין מנוסה ניתן להימנע ממריבות מיותרות ולחסוך זמן וכאב רבים.
משרדו של עורך הדין נוטריון אירנה פיין פועלת שנים רבות בתחום דיני המשפחה וצוות המשרד מנוסה בתחום הירושות והצוואות. צוות משרדו של עורך הדין נוטריון אירנה פיין בקיאה בתחום וניחן ברגישות הדרושה על מנת לסייע לכל המעורבים בדבר להגיע להסכמה שתהיה בהתאם לחוק ומקובלת על כל הצדדים.
עורך הדין נוטריון אירנה פיין מסייע ללקוחות רבים להגיע לחלוקת ירושה בצורה יעילה, נכונה ומשביעה, וביכולתו לחסוך לכם ולבני משפחתכם זמן ומשאבים רבים.
לייעוץ וטיפול משפטי בתחום צוואות וירושות פנו למשרדו של עורך הדין כל אחד מאתנו נאלץ מעת לעת להתמודד עם אובדן של אדם אהוב וקרוב, התמודדות זו הינה קשה מבחינות רבות וכוללת כאב וצער רב. למרבה הצער, כאשר מדובר בבן משפחה או בן זוג, נוסף על הקושי הנפשי בתהליך קיים גם צד משפטי שיש להתייחס אליו, כאשר צריך לחלק את ירושתו של האדם או לכבד את צוואתו.
בעת קשה כל כך, ההתעסקות בירושה ובצוואה מותירה את הנוגעים בדבר כאובים ומבולבלים. האבל לא אחת מערפל את עייני הסובבים וחלוקת הירושה או קיום הצוואה במקרים רבים הופך לתהליך סבוך וכואב בפני עצמו.
במקרים רבים צוואתו של הנפטר איננה עומדת בקנה אחד עם חוקי הצוואות בישראל, או שאינה ברורה מספיק ובמקרים אחרים נפטר אדם ללא שהשאיר צוואה כלל.
חלוקת רכושו של אדם שנפטר היא הליך משפטי המעוגן לחוקי הירושות והצוואות בישראל, אך במקרים רבים מדובר בהליך מסובך וכואב עבור המעורבים בדבר. שירותיו של עורך דין מנוסה ובקיא בתחום הצוואות והירושות הינה חיונית ויכולה לסייע רבות לקיצור התהליך המתיש.
לא אחת עולות מחלוקות בין בני המשפחה בנוגע לצורת חלוקת הירושה, ובמקרים רבים יישוב מחלוקות אלו מגיע אל בית המשפט. על כן, מומלץ לפנות לשירותיו של עורך דין בקיא ומנוסה בתחום כבר בתחילת התהליך.
שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הירושות והצוואות יכול לסייע רבות בתהליך, לעזור ביישוב מחלוקות ובהגעה להסכמה המקובלת על כל הצדדים המעורבים. בעזרתו של עורך דין מנוסה ניתן להימנע ממריבות מיותרות ולחסוך זמן וכאב רבים.
משרדו של עורך הדין נוטריון אירנה פיין פועל משנת 1994 בתחום דיני המשפחה וצוות המשרד מנוסה בתחום הירושות והצוואות. צוות משרדו של עורך הדין נוטריון אירנה פיין בקיא בתחום וניחן ברגישות הדרושה על מנת לסייע לכל המעורבים בדבר להגיע להסכמה שתיהיה בהתאם לחוק ומקובלת על כל הצדדים.
עורך הדין נוטריון אירנה פיין מסייע ללקוחות רבים להגיע לחלוקת ירושה בצורה יעילה, נכונה ומשביעה, וביכולתו לחסוך לכם ולבני משפחתכם זמן ומשאבים רבים.